בנין שמואל קעג

הדיקנא ששורשה ממ"ס סוד הקדושה, וברכה בשערות דרישא ששורשם מאוירא חסד דעתיק ברכה [ומ"מ נכללין זה בזה ולכן גם בשערות דרישא בחינות קדושה כמ"ש האריז"ל בנזיר קדו"ש יהי' גדל פרע ת"י נימין] ולאשר הדיקנא בפנים שורש ישראל לכן לא נמסרה למלאכים רק עם ישראל עיין מ"ש בית מועד פ"ו בארוכה ועיין למעלה פ"ט כי שערות דרישא חיצוניות אחורים והוא ברכה שנמסר גם למלאכים ומ"מ הוא בימין ודו"ק היטב ויש בחינה שלישית הארות הש"ע נהורין שהם באחורים וגם בפנים והוא באמצע מכריע יחודא לכן באמן ממשיכין כין הש"ע נהורין כמ"ש האריז"ל ובחינה רביעית נגד התפלה י"ל בסוד עתיק למעלה כתר מלכות ומשם נמשכין עיקר המוחין לזיוג דשמ"ע ודו"ק וכל דברי בדרך אפשר והשי"ת יעזרנו ע"ד כבוד שמו להשיג ולהשכיל על דבר אמת ולהתקדש לפניו ולברך בשמו ונזכה להיות מאותן שכתוב עליהן פתחו שערים ויבוא גוי צדיק שומר אמונים אמן: בית הקרבן חלק שני

א הנה כבר בארנו בח"א ענין הקרבנות שהם במלכות דאצילות המתקרבת לד לז"א דאצילות בסוד קרבן לד' ובחלק זה נבאר אי"ה שהם ששה קרבנות בסוד ש"ק דמלכות [וכ"ז בשורשם אבל נעשה ענין הקרבן גם למטה בבריאה בהיכל הזכות ועצם השמים כמ"ש למעלה בארוכה.] ובזה תבין ג"כ למה אין הקרבנות מכפרים רק על השוגג כאשר ידעת מ"ש האריז"ל כי חטאים בנפש ממלכות ועונות ברוח מז"א ופשעים בנשמה מבינה לכן הקרבנות שהם במלכות מכפרים רק השגגות חוץ מאיזה מהם לטעם שיתבאר אי"ה. ואולם עצמות מיני הקרבן המה מבריאה ששם ד' חיות והם נקרבין ומתעלין לאצילות ע"י הקרבן זה תורף הדברים בקיצור ואולם לבאר בפרטות חלוקי הקרבנות אתחיל בע"ה ואומר

הנה בזוהר הקדוש ריש פרשת צו. ת"ח האי עולה סליקו וקשירו דכנס"י לעילא ודבוקא דילה גו עלמא דאתי וכו' עד ואיתנהיר כלא מרזא דקודש הקדשים וכו'. והא אוקימנא דעולה קדש קדשים, שאר קרבנין למעבד שלמא בעלמא וכו' אקרי קדשים קלים בגין דלא מתעטרי לעילא בקדש הקדשים עי"ש הנך רואה מזה כי העולה בסוד הבינה עלמא דאתי קה"ק וכן נראה כי גם כל הקדשי קדשים אבל קדשים קלים המה למטה וכיוצא בזה כתב בר"מ צו כ"ח כי קרבנות קד"ק בדכורא עולה בימין וחטאת בשמאל. ואשם תלוי באמצע. ושלמים במלכות קדשים קלים [כי דעתה קלה כידוע] ובזוהר ויקרא י"ב כתוב על זבח תודת שלמיו דא שלימו דכלא שלמיו תרין תודה אתידע, א"ל ר' יהודה תודה ידוע שלמיו מהו תרי, א"ל תרין ווין ו"ו דהיינו שלמיו שלמא דכלא וכו' עד דכנס"י איתברכא מאינון תרי דאינון שלמא דכלא עי"ש ופירשו המפורשים שה"ס ת"ת ויסוד וכתב הרמ"ק ז"ל בעבודת יוה"כ שלכן שלמים נאכלין לשני ימים ולילה אחת כי שלמים נגד ת"ת ויסוד ב' ימים וביניהם לילה אחת מלכות ודפח"ח הרי ששלמים המה בקו האמצעי, והנה זה סותר הנ"ל שהשלמים קדשים קלים במלכות ועוד דהרי נראה בזוהר בכמה דוכתי שחטאת במלכות. והנה ברבינו בחיי כתב שעולה בבינה לכן אינה באה רק זכרים, והחטאת במלכות לכן באה נקיבה ושלמים בז"א לכן באים זכרים