בנין שמואל קעב

ברכה באו"א עילאין חכמה וקדושה בישסו"ת בינה ויחוד בא"א וכיוצא בזה כתבתי בבתי הנפש פרק כ"א ב' דרכים בענין י"ב אברים האחד ע"ד קוים יש"א והשני ממטה למעלה ע"ד ההיכלות רצון ת"ת ראש. ואהבה חזה. וזכות בטן. ובהם ג"ר מתלבשים. כתר בראש וחכמה בחזה ובינה בבטן היכל הזכות ועי"ש ג"כ פי"א מ"ש שיש כמה דרכים בזה ועיין מ"ש בבית עולם ח"א פ"ה כי כמו כן בא"א ראשו המגולה בחינות כתר והיכל הרצון. ואו"א עילאין המלבישים אותו מן החזה ולמעלה בחינות חכמה והיכל אהבה. וישסו"ת המלבישים אותו עד טיבורו בחינות בינה והיכל הזכות ומכל הנ"ל תבין למה כתב הגראז"ל כי היכל הזכות בחינות קדושה וכן הגי' בתיקונים קדושה באמא וביסוד מבט"ן מי יצא הקרח והוא בסוד היכל הזכות בטן. והנה כבר ידעת הבטן למטה מן הפרסה בסוד נה"י ולמעלה חג"ת ובזה תבין למה בברוך נתברכו חג"ת שהם אתה ד' אלקינו ובקדושה נה"י כמ"ש אשר קדשנו במצותי"ו נו"ה וצונו יסוד. והיוצא מכ"ז להבין ענין הקרבנות שהם בהיכל הזכות לכן צריכים קידו"ש ידים ונקראים קדשים

והנה בכל אחד מג' יב"ק נכללים שלשתם כי בברכה יש ג' יב"ק כמ"ש הגראז"ל בפ' עקב וז"ל הכלל במלת ברוך נתברכו חג"ת בג' תיבות אתה ה' אלקינו וחוזרות למעלה לאתקדשא בבחינות קדושה שמתחלה הי' מתברכות בסוד אימא ואח"כ איסתלקו בסוד קדושה וזהו אשר קדשנו ונתוספו קדושה בנה"י וזהו תוספות קדושה שהן באין בתוספות [אפשר בסוד נה"י החדרים שנעשה ע"י המוחין. ולפמש"ל תבין ענין הקדושה בנה"י] במצותיו נו"ה וצונו יסוד, וסיום מלכות ועניית אמן הוא יחודא והוא יב"ק. ונכלל באמן ג"כ יב"ק א' קדושה [תבין לפי דברינו למעל' כי קדושה הוא רק להמוני מעלה עם ישראל ביחד וזה אפשר ב' יודין שבאלף למעלה מלאכים ולמטה ישראל] חכמה. מ"ם בינה. זו"נ והוא יחודא עכ"ל וכמו כן בקדושה יש יב"ק קדוש וברוך וימלוך הוא יחודא כמ"ש הגראז"ל כ"פ וכן תבין עמ"ש למעלה כי קדושה בהיכל הזכות וברכה בהיכל אהבה לכן כתוב בחולין צ"ב כי שרפים אומרים קדוש ואופנים ברוך כי שרפים בהיכל הזכות ואופנים בהיכל אהבה וכן בהיכל עצם השמים שמקבל מהיכל הזכות כמ"ש בפרקים שעברו לכן שם שרפים אומרים ג"פ קדוש. וכן בק"ש שהוא בכללות בחינות יחודא כידוע יש ג"כ יב"ק כי בשמע ישראל עולין במ"נ והוא לפמש"ל בחינות קדושה ובתיבות יא"י מקבלים המוחין מאו"א העומדים בחג"ת דא"א והוא בחינות ברכה ובתיבת אחד יחודא, ולהיות ק"ש בכללות יחודא כתוב מקורם "אל "מלך "נאמן ר"ת אמ"ן כי אמן הוא יחודא זו"נ שילוב הידוע. ותפלה היא הרביעית כלולה מכל ג' יב"ק שכולם בתפלה קודם שמ"ע וברכות דשמ"ע הרביעית כי ברוך שבש"ע אינו כמו ברוך שביב"ק בינה או חכמה רק מלכות והיא הרביעית והי' ברכה בך חותמין כמש"ל והוא זיווגא וענין החילוק שבין יחוד לזיוג נלע"ד כמו מק"ש לתפלה כי ק"ש יחודא והוא רק מוחין דש"ק דגדלות ולכן אין שם אחריו רק נשיקין בעזרת בהיכל הרצון אבל בשמ"ע מקבלת מוחין דג"ר דגדלות לכן באה אחריו זיוג גמור ולכן באמן יחודא ביאר רבינו האריז"ל רק בחינות חיבוק ונישוק חיבוק באמן דקדיש ונשיקן בכל הברכות. והנה ברכה וקדושה המה באו"א ויחודא בא"א לכן אמן יחודא ממשיך הארת א"א כמ"ש האריז"ל וכן כל כונת אמן הוא בקו האמצעי [וכן הוא גם לפי פשוטו שמאמן ומקיים הדברי' עפימ"ש ביהל אור ר"פ שלח כי קוים ימין ושמאל א"י ואו"ח ובאמצע יעקב הוא הקיום עי"ש.] וכן בא"א בעצמו י"ל כי קדושה בסוד