בנין שמואל קנ

עולם ובזה נבין ג"כ ענין ראש חודש שאינו יו"ט ומותר בעשיות מלאכה לפמש"ל בשם האריז"ל שכל המועדות בבריאה. וביצירה ועשי' התנהגות ימי החול וידוע כי כל מלכות שבמלכות של כל עולם מתלבש בעולם התחתון ממנו לכן יצדק מאוד מ"ש שסדר זה במלכות דבריאה וי"ב ר"ח במלכות שבמלכות היורדת ליצירה לכן המה מותרים בעשיות מלאכה כשאר ימי החול. [והנה לפמ"ש בפנים שדרך זה במלכות נוקבא דז"א אבל יותר נראה שדרך זה בנפש דז"א שהוא בחינות מלכות שבו כמ"ש בבתי הנפש שם בארוכה שיש לכל אדם ג' נר"ן דרוח ועוד בחינות נפש הכלליות עי"ש. ולפי דרך זה אתי שפיר מ"ש שמ"ע ביסוד היינו ביסוד דדכורא בבחינות חיצוניות שבו סוד הנפש וכן מוכח מדברי הגראז"ל ששמ"ע ביסוד דדכורא. ובדרך זה דרכתי לקמן בענין המוספין שהם בבחינות נפש דז"א ע"ד שכתבתי בכאן עי"ש בבית הקרבן ח"ג פרק יו"ד]. והנה לפי דרך זה פסח בחסד כמש"ל לכל הדרכים שבועות בגבורה כמ"ש תורה מפי הגבורה ניתנה. [הנה כתוב מימינו אש דת למו והתירץ הוא בסוד תורה שבכתב מימין. ותורה שבע"פ מפי הגבורה, לכן אינה מתקיימת אלא במי שממית א"ע עלי'. לכן כאן לפי דברינו שסדר זה במלכות לכן שבועות בגבורה מפי הגבורה ניתנה והבן]. וסוכות בת"ת ושם עין ענפין שבעים נפש דיעקב ת"ת נגד שבעים אומות ולכן מקריבים בסוכות עין פרים ור"ה ויוה"כ בנצח והוד לכן הם ימי דין ושמ"ע ביסוד כמש"ל כ"פ שהוא נגד שלמה והמלך שלמה ברוך, ברכות לראש צדיק, לכן בו הזיוג ובו שואלין על המים מוריד הגשם שהוא טיפות הזרע וכן השיר של שמ"ע שהוא למנצח על השמינית כלו מדבר מסוד היסוד ברית הלשון שהוא נגד ברית המעור. וכן תבין טעם הגראז"ל במזמורים שתיקן לאמר בליל שמ"ע, כאשר תתבונן בהם שכולם מדברים מבחינות יסוד צדיק ושבת בבינה וג"ר ג"פ יום השביעי לכן כל המועדות הותרו בעשיות מלאכת אוכל נפש כי כל מלאכה בש"ק משא"כ שבת בינה עולם המחשבה נאסר מכל וכל כי קודש היא מסוד המחשבה

כו עוד דרך אחד מצאתי בביאור הגראז"ל בס"ד פ"ה עמ"ש בס"ד תליסר מלכי קרבא. בשבעה. שבעה מלכין בארעא אתחזיאו נצחי קרבא תשעה דסלקין בדרגין דרהטין כרעותהון ולית דימחי בידיהון. חמשה מלכין קיימין בבהילו לקמי ארבע לא יכלין למיקם. ארבע מלכין נפקין לקדמות ארבע וכו' עוד אילנא דמבסם יתיב בגו בענפוי אחידן ומקננן צפרין. תחותוי תטלל חיותא דשליטא בהו עכ"ל ופירש שם הגראז"ל על סוד המועדים והכל בבחינות התיקונים דרישא ודדיקנא, תליסר מלכי קרבא בשבעה הוא זי"ן ימי הפסח ובשביעי בעא לאוקיר לדיקני'. דהיינו זי"ן ימי הפסח נגד זי"ן דגלגלתא דא"א ושביעי של פסח י"ג דדיקנא דא"א. שבעה מלכין בארעא איתחזיא נצחי קרבא זי"ן ימי הסוכות שבהם נוטלין ד' מינים מני קרבא כידוע והם נגד ז' דגלגלתא דז"א. תשעה דסלקין וכו' הוא טי"ת תיקונים דדיקנא דז"א שאין בו רק טי"ת תיקונים והוא נגד טי"ת ימים דעשי"ת עד יוה"כ שבהם אישתכחו תיקונים אלו בארעא עי"ש בארוכה פ"ג וב'. חמשה מלכין קיימין בבהילו לקמי ארבע לא יכלין למיקם הוא סוד חוטמא דא"א עם חוטמא דז"א כי בקוטמא דא"א שם ארבע רוחות כידוע ובז"א שם החמש גבורות בחוטם ונמתקים בחוטם דא"א ששם הסליחה והוא סוד יוה"כ. ארבע מלכין נפקין לקדמות ד' הו"ס ד' גוונים דעינים דא"א המאירים בג' גוונים דעינים דז"א ונעשה גם שם ד' גוונים והוא נגד ד' ימים שבין יוה"כ לסוכות שבהם מתעלים החסדים, אילנא