בנין שמואל קמט

בסוד סעודת לויתן. וכן תרמוז גם סעודת פורים על סעודה הנ"ל בבשר ודגים לויתן ובהמות בהררי אלף וכן מצוה לשתות נגד היין המשומר לעתיד לבוא. ומעתה תבין מ"ש שהתחלנו בפרק זה כי פורים בהוד נגד השערות והחיורתא דרישא וגם הארחא הי"ג שהוא התנין לויתן נחש בריח ועקלתון. והם י"ב תנינים י"ב ארחין. ח' בפנים וד' בראש ארבע מאות עלמין דכסיפין ב' מאות על המצות ב' על קידוש השם כמ"ש במדה"נ חיי והם האלף לך שלמה ומאתיים לנוטרים את פריו [וז"ס סימני דגים בסנפיר וקשקשת כי שם שורש הדגים תנינים. וסנפי"ר בגי' ארבע מאות הנ"ל וקשקש"ת כללות הי"ב מאות], וכן להיפוך בקליפה יוד תנינים הנזכרים בפרשת בא שהם תשע יאורים וחד תנינא רבוץ בינייהו וז"ס פרעה התנין הגדול הרובץ בתוך יאוריו עי"ש בארוכה בזוהר שמרמז לקדושה ולהיפוך בקליפה, ודע כי כן קליפות אגג ועמלק והמן כולם מדעת דקליפה התנין הגדול זלע"ז דוגמת משה בקדושה, וכן ביארנו למעלה באריכות ענין מרדכי גילגול משה רבינו מבחינות הגבורות שבו ג"כ מסוד התנין הנ"ל לויתן נחש בריח הבריח התיכון ובזה תבין מ"ש שנזכר ביוסיפין מן חלום מרדכי מן המלחמות ב' התנינים ונהר אחד הפסיק בניהם בין והתבונן, ושם שורש יסוד השקלים כמ"ש האריז"ל. ולכן זלע"ז אחשורוש והמן שרצו לעשות סעודה גדולה דוגמת האור וסעודת לויתן הזאת, רצה ליתן עשרת אלפים שקלים עבור ישראל והכל בקליפה בשערות דא"א הטמא זלע"ז והשי"ת הפיר עצתו, לפיכך הקדים שקליהם לשקליו והמשיך האור הנ"ל ועטרת זהב גדולה ואיתגלי חסד הגדול הזה ונתבטלו כל הקליפות. [ועיקר הענין תבין כאשר תגיע למ"ש בבית הקרבן ח"א פ"ט בענין דברי התיקונים שקרקפתא הוא סלע דמשה ושם י"ג תנינים י"ג גלופים דחיוורתא תבין היטב שייכות האור הזה אל מלכות פרס ומדי שהם נגד בוהו אבנים מפולמות שמהם יוצא מים סלע דמתא בה משה ולכן נגנז שם האור כמ"ש למעלה וההי"ב]. וכן לפי דרך האריז"ל בענין מרדכי שסודו על יסוד דאבא המתגלה לחוץ מיסוד המלכות ג"כ עולה לאחדים עם דרך זה כי אבא ידוע שהוא בחינות אור ואמא מים וז"א רקיע והתגלות האור הנ"ל הוא בסוד יסוד דאבא והבן

כה עוד דרך אחד מצאתי בסדר המועדות בתז"ח עם ביאור הגראז"ל תיקון ראשון כי ג' רגלים בג' אבהן חג"ת ור"ה ויוה"כ בנצח והוד ושמ"ע ביסוד ויהי' סוכות בת"ת ושמ"ע ביסוד גוף וברית כחדא לכן אין הפסק ביניהם ושבת בבינה וג"ר. ג"פ יום השביעי וכ"ז בדכורא זי"ן מועדים, וי"ב בנוקבא י"ב ר"ח שבשנה והנה הי"ב נכללין גם בדכורא והם י"ב ימים של חוה"מ שיש וא"ו ימים בסוכות וכן בפסח כי שביעי של פסח אינו רגל בפ"ע ונכלל עמהם. [והנה הי"ב שהם בנוקבא שהם הי"ב ר"ח נחלקין לג' פעמים ד' כמ"ש האריז"ל והגראז"ל שהם ג' חדשים בצירופי היו"ד דהויה. וג' חדשים בה"י ראשונה. וג' בוא"ו. וג' בה"י שני'. אולם הי"ב שבדכורא שהם חוה"מ הם ב"פ ששה והענין י"ל עפ"י מ"ש הגראז"ל בתיקון ע' דף ק"כ א' שהי"ב הם בסוד ה"א ה"א בסוד ב' עיטרין בדעת ה' חסדים וה' גבורות וב' אחסנתין והנה אף שי"ב הנ"ל הם ה"ח וה"ג ו"ו ב' ואוין או ואו במילי. אבל בעמידתן וקביעתן בנוקבא הם ג"פ ד'. ג' בכל צד כמ"ש בפרשת ויחי כמו בדגלים עי"ש], עכתד"ק. ונלע"ד כי דרך זה יצדק בנוקבא מלכות דבריאה כמ"ש בארוכה בבתי הנפש שכל ענין ספר יצירה הכל על הנפש ממלכות ושם יש סדר זה ג' אמ"ש בג"ר וזי"ן כפולות בז"ת וי"ב במלכות שבה עיין פרק י"א. בבית