בנין שמואל קנא

דמבסם וכו' ה"ס שבועות נגד היסוד תחותי' תטלל חיותא היא המלכות נגד שמ"ע. ע"כ ולפי כל הדרך והסדר הנ"ל אפשר לומר שגם שבועות ושמ"ע נגד התיקונים כי ביסוד יש ג"כ סביב י"ג תיקונים משערות כידוע ובמלכות ששה תיקונים שבתפלה לדוד כידוע מהאריז"ל

והנה בכללות דבריו תראה כי פסח למעלה בא"א ור"ה וסוכות בז"א למטה והענין נלפע"ד עפמ"ש בסימן ח' בשם המגיד מקאזניץ כי כל ענין קיטרוג הקליפות שאין רוצים שיתנהג העולם מדה במדה ושילך ההשפעה דרך בחינה הנקרא ז"א, כי שם הנהגת מדה במדה שלא ילך השפע רק לעושי רצון הבורא, והם אינם חפיצים לעבוד השי"ת לכן חפיצים לבטל מדה זו חלילה. וזה ענין מ"ש בכוונת הגדה שאחיזת פרעה בעורף א"א ומשם הי' רוצה לעכב ההשפעה שלא תרד לז"א. וזה ענין דין ר"ה להתיצב על ד' והבן כי הם אומרים הנה ככל הגוים בית ישראל חלילה א"כ מאחר שאין מי שיעשה רצון הבורא לא יתנהג העולם במדה זו אבל השי"ת מוציא כנוגה צדקינו וזה ענין תקיעות שופר שקודם הז"א ישן בלי מוחין ואח"כ חוזרים בג' המוחין שהוא אור השפעת א"ס איהו וחיוהו חד בהון עי"ש דברים מתוקים ועיין מ"ש למעלה בסימן ה' ו' ז' ענין הטל וגשם כי הטל יורד בלי אתערותא דלתתא והוא מחסד הפשוט מג' ראשונות וגשם הוא באיתערותא דלתתא כי לא המטיר ה"א על הארץ ואדם אין לעבוד את האדמה וא"ד יעלה מן הארץ, עליות מ"נ וכן אמרו כי בחג נידונים על המים אם לירד או לא לכן תבין בזה הדברים מתוק מדבש כי כן ב' אלו ניסן ותשרי ימות החמה וימות הגשמים טל ומטר, כי לכן פסח נגד א"א שמשם הטל יורד מחסדו הגדול בלי איתערותא דלתתא, וסוכות וראש השנה נגד ז"א שלכן הם ימי דין כי אז באו בני האלקים להתיצב על ד' כנ"ל שהיא בחינות ז"א ומוחותיו כנ"ל והבן. וגם תבין ענין מש"ל ענין בריאת העולם בניסן או בתשרי לפמ"ש האריז"ל שניסן במחשבה ותשרי במעשה כי ניסן למעלה בא"א ותשרי בז"א והבן. להרחיב מעט הדברים אפשר לומר הנה תראה בכללות דבריו כי פסח ברישא דא"א ותשרי ומועדים שבו ברישא דז"א שהוא בטבור דא"א. והכה עיין בביאור הגראז"ל לס"ד פ"ג בענין הפרסא שבאמצע גופו דא"א וענין הצימצום שנסתלקו האורות מתנהי"ם דא"א אל היסוד שבו ונשאר ת"ת מטיבורו ולמטה ונ"ה ומלכות שהיא עטרת היסוד בלי אור וזה סוד הצימצום והוא בריאת יום שלישי יקוו המים מתחת השמים שהוא ת"ת דע"ק הפרסה שנקרא רקיע, אל מקום אחד שהוא היסוד ואח"כ ביום רביעי יהי מאורות ברקיע השמים בקיעת המוחין דז"א (העומד תחת הפרסה) דרך הפרסה ונכנסין לרישא דז"א לפי שהוא במקום ריק מהאור לכן הוצרך למוחין ולכן המה שם בסוד התוספות ואין נכנס בחשבון ספירות שלו עי"ש בארוכה דברים נפלאים כי המה הקדמות יקרות להבין כמה דברים ע"י, הלא מעתה יתבאר לנו היטב מה ענין הנסירה והסתלקות המוחין וחזרתן בראש השנה שהוא בסוד הטבור דא"א וענין הזה נמשך עד סוכות כידוע ליו"ח. אבל לא כן בפסח בניסן שאין בו כל הנ"ל כי הוא למעלה מהפרסה בתיקונים דרישא דא"א הבן הדברים

והנה לפי"ז תבין ענין הדין והמשפט שבר"ה שהוא מחמת סילוק האור כי כל צימצום הוא דין, והנה כמו שכתבתי לדרך זה שחגים אלו בטיבור דא"א כן כתבתי ג"כ למעלה לדרך אחד שר"ה בסוד היכל הזכות בבחינות הטבור ושם מקום המשפט ב"ד שלמעל' [ומכאן ראי' גדולה למ"ש בבית עולם שההיכלות מתפרשין