בת עין צג

ולשונו ומקדש את פיו לבל ידבר נגד רצונו ח"ו ואז יכולין האותיות משמו להאיר בנשמה והנשמה ברוח והרוח בנפש וממשיכין להאדם בחי' חיות דקדושה אמנם אם האדם אינו נזהר לשמור את פיו אז אין כח בהאותיות משמו להאיר את נשמתו והתיקון לזה הוא לשמור שבת כהלכתו ואז הוא ממשיך בחי' חיות האותיות משמו משם העצם הוי"ה ב"ה שהוא ממלא כל שמהן מקור החיות כי שבת גימ' ך"ז פעמים שם העצם ב"ה ומזה נמשך בחי' חיות לך"ז אותיות התורה עם אותיות מנצ"פך ואז יכולין האותיות משמו להאיר נר"נ שלו ואפשר לומר שזהו ענין וביום השמיני ימול בשר ערלתו ואיתא בזוה"ק הטעם שצריך דווקא שמונה ימים כדי שיעבור עליו שבת אחד כי מי"לה בגימ' פ"ה מרמז על ענין שאמרנו שצריך ליזהר מאוד בשמירת פיו ולשונו וזהו שקורין השם בשעת מילה להמשיך בחי' אור וחיות מאותיות של השם ולכך צריך שיעבור עליו אות של שבת קודש להמשיך בחי' חיות לבחי' ך"ז אותיות כדי שנוכל להאיר את נשמתו בקריאת השם אח"כ בעת המילה המרמז על הפה ולכך אצל גרשם שמל אותו מרע"ה בעצמו והמשיך בחי' חיות וקדושה עליו ע"י בחי' מילה המרמז על הפה ולזה כתיב כי אמר לשון המשכה ואצל אליעזר שנתעצל מרע"ה במילתו לא נאמר כי אמר והנה ענין קבלת התורה היה שימשכו ישראל בחי' חיות וקדושה מכ"ב אותיות התורה אמנם לא היה באפשרי לקבל אור וחיות מאותיות התורה עד שעמדו על הר סיני ופסקה זוהמתן ואז היו ממשיכים שפע אור וחיות מאותיות התורה וזהו פי' הפסוק ועתה היינו במעמד הר סיני אם שמוע ותפסוק זוהמתכן אז תשמעו בקולי ושמרת' את בריתי פי' שתמיד תכלו לעסוק בתור' להמשיך בחי' אור וחיות מאותיות התורה והייתם לו סגולה מכל העמים כי מי שלא היה במעמד הר סיני ולא פסקה זוהמתן והם בעיני ולפני לכלום שאינם יכולים להמשיך בחי' אור וחיות מאותיות התורה יה"ר שנזכה להמשיך בהי' אור וחיות מהתורה הקדושה: פרשת משפטים

ואלה המשפטים וגו' כי תקנה עבר עברי שש שנים יעבוד ובשביעית וגו' ונוכל לרמז בזה דרך והילוך לעבודת ה' בדרך זה דהנה עיקר עבודה הוא בבחי' אמת היינו שכאו"א ידע בעצמו מיעוט ערכו השפל ואפילו מי שבא ונתעלה לבחי' דרגא ידע בעצמו באיזה דרגא עומד ולא יתעלה במעלות אשר לא לו והמה למעלה מבחינתו היינו מי שעדיין לא מאס בתאוות עוה"ז בתכלית המיאוס ואין לו תשוקה לבו"ע ב"ה בכלות הנפש ממש ומחמת זה עדיין לא השיג כפי שורש מדריגת נשמתו ע"כ אין לו לתפוס במדריגה שהוא למעלה ממנו כמ"ש ולא תעלה במעלות על מזבחי היינו שלא תעלה במעלה ומדריגה שהוא גבוה ממעשיו אשר תופס בהם כי יכול לבא עי"ז לבחי' נפילה וזהו אשר לא תגלה ערותך וגו' היינו אשר לא יבא מזה לבחי' נפילה ובזיון כי שקר אין לו רגלים ובא לבחי' נפילה ע"כ העיקר שיהיה העבדות שלו בבחי' אמת שהוא דבר הקיים היינו שכל אחד ואחד ידע המעמד שלו בעבדות ה' ובאיזה דרגא הוא עומד וזהו בחי' אמת וזהו פי' הפסוק כי תקנה עב"ד עבר"י גימטרי' נח"ש היינו כי תרצה לתקן בחי' חטא הנחש העצה היעוצה לזה שש שנים יעבוד ובשביעית מרמז ע"ו שיעבוד את הבו"ע ב"ה בבחי' אמת שאות וא"ו מרמז על בחי' אמת כמו שאיתא וזהו שש שנים יעבוד היינו בבחי' שש שהוא אות וא"ו שמרמז על בחי' אמת בזה יעבוד לבו"ע ב"ה ובשביעית ג"כ מרמז על בחי' אמת שהוא מדה שביעית מי"ג מכילין דרחמי היינו שיעבוד את הבו"ע ב"ה בבחי' אמת שמרומז באות וא"ו שהיא שש והוא מדה שביעית ובזה יכול לבנות ולתקן הכל כי הוא דבר הקיים יה"ר שנזכה לזה אכי"ר

ואם אמר יאמר העבד אהבתי את אדוני את אשתי ואת בני לא אצא וכו' ועבדו לעולם וצ"ל למה כתב את אשתי בלא וא"ו הנוספת ונ"ל עד"ז דהנה עיקר בחי' העבודה היא בחי' אהבת השם במסירת נפש ואפילו מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה אם יתן איש את כל הון ביתו וכו' והכלל שלא יחשב בעיניו שום דבר מתאוות עוה"ז עד אהבת הוא רק ט"י בחי' הכנעה וענוה באמת היינו אפילו כשיש לאדם בחי' אהבת ה' כתיקונו אעפ"כ יהיה