בת עין פ

ואין דבר שבקדושה פחות מעשרה לכן נעשה מן ה' חמשים בחי' י"ם וזהו ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הי"ם לרמז שנעשה מן ה' י"ם שהיו בשלימות הקדושה של בחי' א' כנ"ל רק לבחי' הב' בחי' כ' הנ"ל עדיין לא השיגו והי' בהם עדיין בחי' גסות הרוח בחי' עמלק בחי' אל אחר וזהו ויהי בשלח פרעה את העם היינו שנשלח מן מספר פרע"ה ונחסר ממנו מספר הע"ם ונשאר מספר עמלק בחי' גסות הרוח שהי' סבורים שכבר השיגו כל שלימות הקדושה וקרובים המה לה' לכן ולא נחם אלהים וגו' כי קרוב הוא וגו' פי' כיון שהמה קרובים בעיניהם לבחי' קדושה כנ"ל והי' להם גסות הרוח לכן הוכרחו ללכת דרך המדבר ולקבל התורה על הר סיני שתפסוק זוהמתן בחי' עמלק ויגיעו לבחי' כ' בחי' הכנעה וענוה באמת וע"י זה נתנה להם התורה עשרת הדברות תר"ך אותיות בחי' מספר עשרים שהוא כף כת"ר שע"י בחי' כף שהי' להם זכו לבחי' כ' כת"ר תורה ומרומז בפסוק ויהי בשלח פרעה את ה"עם ו"לא ר"ת ה"ו לרמז על הנ"ל שלבחי' ה"א השיגו אבל לבחי' וא"ו לא השיגו עד קבלת התורה כנ"ל אז השיגו בחי' הקדושה בשלימות אך כבר הי' בכוחם ללכת דרגא בתר דרגא ולהזדכך לקבל התורה וכמאה"כ בהוציאך את העם וגו' תעבדון את וגו' לזה נרמז בשלח פרעה את העם ולא נחם וגו' כי לא היו עדיין בשלימות בפועל אמן כן יהי רצון

עוד י"ל שלכאורה אין לפסוק הזה ביאור כי בודאי אם יהיה רחוק יותר יש לחוש שמאימת הדרך שהוא רב ינחם כו' ועוד שחששה זו רחוקה מאוד כי היתכן שכמה ניסים ראו ישראל במצרים שהוכו מצרים בעשר מכות והקב"ה הוציאם ביד חזקה ועכשיו יפחדו מאימת שום מלחמה עד שיכרחו לשוב מצרימה חלילה ושלא יבטחו בה' וגם אפילו אם ירצו לשוב הלא ביד ה' הם שלא יניחם לשוב אלא הענין הוא כרחם אב על בנים כו' וכמשל אב שיש לו בן חביב עד שיש לו געגועים עליו בוודאי האב משמרו מכל נזק ופגם שלא יבא עליו אפילו שום חשש נזק אפילו חששה רחוקה וכ"ז מאהבתו אותו וקרבת לבו לבנו כן ה' אלהינו ית' מאהבתו ית' את בני ישראל ורצונו לשמור אותנו מכל חטא ועון ומחשבה זרה ע"כ חשש פן ינחם העם אפילו רק במחשבה לבד ויהיה חטא אפילו שלא ישובו כי לא יתן לאל ידם אעפי"כ יפגמו במחשבה ע"כ לא נחם אלהים כו' כי קרוב הוא פירוש כי קרוב ה' לנו ע"כ חשש אפילו חששה רחוקה כזו פן ינחם. כולי ויפגמו במחשבה

ויסעו מסוכות ויחנו באיתם בקצה המדבר וה' הולך לפניהם יומם בעמוד ענן לנחותם הדרך ולילה בעמוד אש להאיר להם ללכת יומם ולילה. ולכאורה הוא פלא הלא עיקר העננים היו בהליכתן ולא בחנייתן וכך הל"ל ויסעו מסוכות וה' הולך לפניהם וגו' ואח"כ ויחנו באיתם אך יש לומר דהנה עיקר עבדות ה' לעבוד אותו ית' בבחי' אהבה ויראה עילאה בגין דאיהו רב ושליט עיקרא ושרשא דכל עלמין ויכסוף וישתוקק לדבק א"ע במקור החיים מחי החיים ב"ה כענין שנאמר ובו תדבק וכענין שנאמר שימני כחותם על לבך והוא דביקות ה' האמיתי שידבק ויקשר א"ע להשי"ת בהתקשרות עוז ותעצומות לבל יפסוק ח"ו מדביקות הבוב"ה כענין שויתי ה' לנגדי תמיד בכל דרכיך דעהו ויכסוף וישתוקק מתי יבא לאהבה את ה' בכל לבבו ובכל נפשו בכלות הנפש ממש ומים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה יבקש תמיד מהש"י שיטהר לבבו לבא למדריגה זו כבקשתנו וטהר לבנו לעבדך באמת והנה בחי' עבדות זה נקרא בשם בית בחיי קביעות ולא דרך ארעי ובי"ת הוא בחי' חכמה כ"ח מ"ה בחי' ענוה כמ"ש בזוהר גם צפור מצאה בית דא בי"ת דבראשית וכדאיתא בזוהר ע"פ ושמרו בני ישראל את השבת לדורותם ברית עולם לדרתם כתיב חסר זכאה איהו מאן דעביד ליה דירה נאה בליביה בחי' בית שהוא בחי' חכמה כ"ח מ"ה וצריך האדם להכניע כל הז' מדות רעות ולהכניס אותם לבחי' קדושה עליונה כמאמר הכתוב לך ה' הגדולה והגבורה וכו' וצריך להכניס ג"כ כל הארבע יסודות א' ר' מ' ע' לבחי' קדושה עליונה מים הוא בחי' אהבת ה' כענין שנאמר מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה יסוד האש הוא בהי' יראת השם הוא בחי' גבורה ויסוד הרוח הוא בחי' דיבור ואמירה