עצי חיים על התורה צז

הי' נותנים להם כי אמרו כלנו מתים וכמ"ש רש"י עה"פ וה' נתן את חן העם וגו' וישאילום, גם מה שפירש"י כדי שלא יאמר אותו צדיק וכו' והק' מה הבטחה זו לאברהם וכי הי' אוהב כסף. ונראה ע"ד שא"ה אם בחקתי תלכו וגו' ונתתי גשמיכם בעתם וגו' וקשה וכי מותר לעבוד ע"מ לקבל פרס ועי' בתויו"ט באבות פ"א, והנה דעת הרמב"ם בס' המדע כי באמת אין זה בתורת שכר ועונש דבהאי עלמא ליכא אלא הבטיחנו יוצרנו ב"ה שאם נלך בחוקותיו יסייע בידינו בכל טוב עוה"ז למען נהי' פנוים ומוכנים לעבודתו ית' ואם לא תשמעו וגו' אז ירבה מניעות ועיכובים המרחקים מן העבודה עכ"ד. ולפי"ז י"ל דמשו"ה אמר כדי שלא יאמר אותו צדיק ואח"כ יצאו ברכוש גדול לא קיים בהם לא משום אהבת כסף וזהב אלא שבקש אברהם אבינו שנהי' פנוי"ם ולא יהי' לנו מניעות ועיכובים ע"י דלות ועניות כדי שנוכל לעבוד את הבוב"ה כמו שהבטיחנו הכתוב בשכר טוב עוה"ז אע"ג דשכר מצוה בהאי עלמא ליכא אלא הכל מה שאנו מבקשים מעוה"ז כדי שתהא הכנה לעבודת הבוב"ה. והנה בייט"פ לר"ה אות י"ב כתב מה שאמר דוד המלך אחת שאלתי מאת ד' וגו' דהא לדברי הרמב"ם הנ"ל כל יעודי עוה"ז כדי שיהא סיפוק בידינו לעבדו ית"ש בהרחבת דעת וא"כ אינו אלא שאלה דהדרא בעינא לבעלים, וז"ש דוד אחת שאלתי שאינו אלא שאלה דהדרא לבעלים אותה אבקש שבתי בבית ה' וגו' לחזות בנועם ה' וא"כ הרי הדבר חוזר אליו עכ"ד. ועפי"ז יתבאר וישאלו איש מאת רעהו היינו מה שיהי' להם כסף וזהב ומאת המצריים הי' יכולים ליטול בע"כ וא"כ הוא שלהם עכ"ז היא רק בתורת שאלה דע"מ כן נתן להם ה' רק שיהא מוכנים לעבודת השי"ת וא"כ הוא כמו שאלה דהדרא לבעלים וע"כ וישאלו וגו' ולא מן המצריים הוא שאלה להם כי אם מאת ה' הוא להם בתורת שאלה אשר עי"ז יכלו לחזות בנועם ה'. ויקרא משם לכל זקני ישראל ויאמר אליהם משכו וקחו לכם לאן למשפחותיכם, והקשו המפורשים למה קרא להזקנים דייקא ''למשפחותיכם" פירש בת"א לזרעיתכון וקשה וכי הפסח נאכל דוקא איש וביתו היינו זרעו הא נאכל למנויו אפילו אינו מזרעו דוקא, ואפ"ל דרומז בזה למ"ש בהקדמת החת"ס לפרש הכתוב והותירך ד' לטובה בפרי בטנך עפימ"ש הרמב"ם לבנו דע בני כי האדם הסכן בזה העולם השפל אין לו מנוחה בו ואשרי למי שחתמו ימיו מהרה עכ"ל ומעתה יפלא הלא ענינו רואות אשר גם השרידים אשר ה' קורא גם המה ינובון בשיבה ובלי ספק כי השלימו נפשותם בימי נעוריהם ולהיכן אריכות ימים של אלו אמור מעתה כי אינו לטובת עצמן כי כבר השלימו עצמם אך השי"ת הניחם עוד על האדמה לטובת זרעיהם ותלמידיהם וצאצאיהם אשר גם המה יציקו מים ע"י להשלים נפשותם וזכות הוא לנפש להשפיע מאורו לזולתו, וזש"ה אחר שברכם ואמר יקימך ד' לו לעם קדוש וגו' וזהו בתכלית השלימות בעצמותם עכ"ז והותירך ד' לטובה בעוה"ז בפרי בטנך כלו' בעבור פרי בטנך עכ"ד ז"ל. וזש"ה ויקרא משה לכל זקני ישראל ר"ל להזקנים שבדור שכבר השלימו את נפשותם וא"כ להיכן אריכות ימים של אלו וע"כ רק לטובת פרי בטנם להורות להם הדרך אשר ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון ומהם יראו וכן יעשו ויאמר אליהם משכו וקחו לכם צאן למשפחותיכם וגו' ותרגומו לזרעיתכון ר"ל שגם הזקנים צריכים לעסוק במצות בשביל זרעם ובניהם אחריהם לנטוע בהם נטע נאמן שגם הם יציצו ויפריחו בתורת ה' תמימה וזה שסיים הפרשה ומשה ואהרן כן עשו פירש"י אף משה ואהרן כן עשו ולמה הודיע לנו זאת הכ' וכי נחשדו משה ואהרן שלא לעשות כמצות ה' ח"ו וע"כ לומר שאף משה ואהרן שכבר השלימו נפשם עכ"ז עשו למען תלמידיהם וזרעם אחריהם. ואכלתם אותו בחפזון וגו' ובמדרש יכול לעתיד לבא יהא בחפזון ת"ל כי לא בחפזון תצאו וגו' כי הולך לפניכם ה' ומאסיפכם א' ישראל וצ"ב. ונראה דהנה כתיב ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנים ולא היו במצרים כי אם רד"ו שנים