עצי חיים על התורה פד

וש"ה ויאמר משה מי אנכי כי אלך אל פרעה ר"ל שמשה סירב מלילך אל פרעה כיון שהוא ע"י ולא ע"י הקב"ה בכבודו ובעצמו וכי אוציא את בנ"י ר"ל גם אם אוציא את בנ"י איזה תועלת יהי' בזה כיון שאינו נצחית וע"ז השיב לו הקב"ה כי אהי' עמך. ושימה בפי' המפו' שרמז לו שתהא שכינה מדברת מתוך גרונו של משה והוי כאלו הי' ע"י הקב"ה בעצמו ובאמת אלו לא חטאו בעגל ובמרגלים כאשר פסקו זוהמתן במעמד ה"ס הי' חרות ומה"מ ומשיעבוד מלכיות הי' גאולת מצרים גאולה נצחיות, וז"ש בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את הא' על ההר הזה ר"ל כאשר יבואו מדבר סיני ויקבלו התורה אזי יהי' גאולת בני ישראל גאולה נצחית וחירות עולם. וכי אוציא את בני ישראל ממצרים. ופירש רש"י מה זכו ישראל שיעשה להם נס, וקשה הרי מצינו בזכות ד' דברים נגאלו ישראל על שלא שינו את שמם וכו' א"כ מצינו שהי' להם זכות בעבור זה שיגאלו ממצרים, עוד פירש רש"י וששאלת מה זכות יש לישראל שיצאו ממצרים דבר גדול יש לי על הוצאה זו שהרי עתידים לקבל התורה על ההר הזה וכו' וגם זה ל"ב הלא רק אנכי ולא יהי' לך מפי הגבורה שמענו ותרי"א מצות נצטוינו מפי משה מפי הגבורה לאחר מ' יום לא על ההר ההוא ומדוע רק בשתי המצות נגאלו ממצרים, ונראה דהנה מצינו במדרשים דבמצרים עובדי ע"ז הי' וזה שטען שר של מצרים על הים מה נשתנו אלו מאלו הללו עע"ז והללו כו' ואמרי' בגמ' חמירא ע"ז דכל המודה בה כאלו כופר בכל התורה כולה פי' ואפי' אם עושה כל המצות אינו עולה לו וכאלו לא עשה כלל. וז"ש משה מה זכו ישראל שיעשה להם נס ר"ל אף אם יש להם כמה זכותים עכ"ז מה הוא להם כיון דעבדו ע"ז וכאלו כפרו בכל התורה ח"ו וא"כ באיזה זכות יצאו ממצרים ואמר לו הקב"ה בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את הא' על ההר הזה ר"ל דהקב"ה משגיח על העתיד שעתידים לקבל התורה על ההר הזה דייקא ר"ל מה שקבלו על ההר אנכי ולא יהי' לך ששמענו מפי הגבורה יקבלו עליהם עול מלכות שמים וצופה השי"ת לעתיד לטובה מה שיעזבו דרכם הרעה וא"כ ממילא יש להם זכותים רבים כיון שנעקר מהם שם עובדי ע"ז ממילא יש להם כמה זכותים וכמו שאמרו חכמינו ז"ל בזכות ד' דברים והיא שעמדה להם שיצאו ממצרים. וישב משה אל ה' ויאמר וגו' למה זה שלחתני וגו', עתה תראה אשר אעשה לפרעה כי ביד חזקה ישלחם וגו', ולהלן הוא אומר וידבר א' אל משה ויאמר אליו אני ד' פירש רש"י נאמן לשלם שכר וכלשון הזה מצינו בכמה מקומות אני ה' נאמן להפרע כשהוא אומר אצל עונש וכשהוא אומר אצל קיום מצות אני ה' לשלם שכר. וקשה דלמה הביא זה דאני ה' משמע נאמן להפרע ועי' מ"ש שם במקומו, ועתה נאמר עפימ"ש בקדושת לוי בקדושה חמשית שם בדברי קדשו כתוב לאמור כשהתעורר לאהוב את העולמות ע"י מעשה הצדיקים אזי ממנו כולד השנאה להמעיקים והמצירים את ישראל ומאהבה עצמה באה השנאה להצרים אותם וכשהשפע באה מהתעוררת עליון זולת מעשה תחתונים אזי אינו בא רק אהבה ולא יצמח שום שנאה, וזהו גדולים מעשה צדיקים וכו' פי' השפע הבאה ע"י הצדיקים ממעשה ידי הקב"ה השפע הבאה מהתעוררת עליון זולת מעשה ידי הצדיקים וכו' עכ"ד. ובזה יש לפרש הפ' בתהלים ה' לי בעוזרי ואני אראה בשונאי פי' אם ה' לי בשבילי בעוזרי היינו שהשפע בא עבורי בשביל מעשה התחתונים אז ואני אראה ג"כ בשונאי דכהשפע ע"י מעשה הצדיקים נתעורר כ"כ האהבה עד שבא שנאה להמצירים לישראל. וזש"ה למה זה שלחתני כי משה ברב ענותנותו חשב דמה שלא בא עוד הגאולה והתמורה לישראל הוא מפני מעשיו שגרמו כל זאת וע"כ אמר למה זה שלחתני וע"ז השיב לו הקב"ה עתה תראה וגו' כי ביד חזקה ישלחם היינו ע"י האותות ומופתים ונקמה בפרעה ומצרים וזהו רק ע"י זכותו של משה כי אם בא האהבה רק מהתעוררת עליון לא נולד מזה שום שנאה להצרים את ישראל (וכן הוא במדרש פ' בא כי בזכות משה נגאלו ישראל ממצרים) ויאמר אליו אני ד' נאמן לשלם שכר