עצי חיים על התורה עה

מתוך גרונו וא"כ גם אם יהי' נקרע ע"י דיבורי ג"כ יהי' נצחי ע"ז השיב לו הקב"ה ואתה הרם את מטך ולא ע"י דיבור באותה שעה אמרו ה' ימלוך לעולם ועד ר"ל שהבינג שלא יתכן להיות ק ע"י מטה מפני שמעשי ה' נצחי והטעם כנ"ל הואיל והוא ית' נצחי והבן עכ"ד בקיצור. והנה נ"ל לומר הטעם שזכה משרע"ה להיות דיבורו נצחי וקיים לעד עפי"מ שאחז"ל אין אדם מת וחצי תאותו בידו מי שיש לו מנה רוצה מאתים ואמרו עוד משביעו רעב וכו' מזה נשמע דאם האדם יערב לנפשו תאות עוה"ז ותענוגי חומרים וגשמיים אזי היצה"ר לא ינוח ולא ישקוט ממנו עד אין סוף ותכלית וגם אם יגיע אל מה שעיניו רואות ולבו חומד עכ"ז עוד כסף יכסוף להגיע עוד לרבות הטובה עד אין שיעור וקצבה וע"כ במשרע"ה דמצינו בו שפירש מתאות עוה"ז כטעם ואתה פה עמוד עמדי ונקרא שמו איש האלקים כמלאך משרת ולא הי' בו שום תאוה מתענוגי בשרים וע"כ זכה להיות דיבורו נצחי ובא על שכרו מדה כנגד מדה כמו דהתאות הם נצחים כ"כ מי שפירש מהם שכרו להיות דיבורו נצחי וקיים לעד. ובזה נבין הגמ' הנ"ל דהנה כבר מבואר מה שכתוב בזוה"ק דיעקב ומשה כחדא אזלין וא"כ גם ביעקב אע"ה שכינה מדברת מתוך גרונו כמו במשה רבע"ה, וז"ש הגמ' ביקש יעקב לגלות את הקץ ר"ל מתי יהי' גאולת ישראל ממצרים ואז אם ידבר בפיו אז יהי' גם גאולת מצרים פדות עולם ונצחי כיון שהשכינה מדברת מתוך גרונו כמו שמצינו במשה שלא רצה לדבר אל הסלע כנ"ל. ויש לרמז עוד בתיבת ביקש לגלות את הקץ היינו שיהי' נחסר מנין קץ מן ארבע מאות שנים שנגזר עוד לאאע"ה בברית בין הבתרים כמו שפי' על שא' שהקב"ה חישב את הקץ, דהא לא הי' במצרים רק רד"ו שנים וע"כ נסתלקה ממנו שכינה ואז אם יאמר בסילוק שכינה לא יהי' נצחי דיבורו ואח"כ אמר שמא ח"ו יש פסול במטתי אמרו שמע ישראל חזר ואמר בשכמל"ו כי מעיקרא הי' סובר שמא יש ח"ו פסול במטתו ודין גרמא לסילוק שכינה אבל כשאמרו לו שאין בלבם אלא אחד ונתודע כי מטתו שלימה וכולם צדיקים אז ידע והבין דלכך נסתלקה ממנו השכינה כיון שלא הי' עוד בזמן ההוא עת האסף וזמן גאולה נצחיית וכ"ז שהשכינה אתו ומדברת מתוך גרונו דיבורו נצחי וקיים לעולם ועד ולזה אמר בשכמל"ו ר"ל כי כבודו ית"ש מעשיו ודבריו הם נצחיים לע''ו. א"י חזר ואמר בשכמל"ו עפי"ד הגמ' גבי ישעי' הנביא כתיב שש כנפים לאחת וגבי יחזקאל הנביא כתיב וארבע כנפים לאחת ומשני כאן בזמן שביהמ"ק קיים היינו בימי ישעי' הי' עדיין קיים וכאן בזמן שאין ביהמ"ק קיים בימי יחזקאל כבר נחרב הבית נחסר ב' כנפים. והנה אי' בכתבי האר"י ז"ל בשכמל"ו אינון שית תיבין נגד שית גדפין (עי' בס' אוהב ישראל פ' וישב) וזה שהתפלל יעאע"ה ואמר בשכמל"ו ר"ל שיהי' בנין ביהמ"ק מהרה כדאי' במד"ר שסבר הי' יעקב אשר תחיית המתים יהי' בימיו דהא אינון שית תיבין כנגד שית גדפין וזהו דוקא בזמן שביהמ"ק הי' קיים וי"ר שיבנה בב"א. וירא מנוחה כי טוב ואת הארץ כי נעמה ויט שכמו לסבול וגו'. כל"פ עפי"מ דאי' בס' שהטוב יתחלק לשלשה דברים ערב, וטוב, ומועיל. ערב, הוא מה שהוא מתוק וחיך אוכל יטעם טעם עריבות אבל בעצם לא יאמר עליו כי טוב רק מתוק וזה יקרא בשם ערב. וטוב, היינו שהוא טוב בעצם אף כי תחלתו קשה בעיניו ואינו מרגיש בו טעם טובה עכ"ז סופו מתוק וזהו טוב אמתי אם יתקיים הטובה לאחר מיכן, ועוד יותר ממעלה הזה נקרא מועיל שהוא טובה יותר גדולה שמועיל ונצמח לו ע"י טובה יתירה עכ"ד וכזה אמרי' בגמ' דמצות לאו ליהנות נתנו וכתב הרשב"א בחידושיו (סוכה ד' ל"א) אע"ג דמתהני בעשיית מצות שמקבל שכר זה לא חשיב הנאה אלא כשנהנה בגופו של דבר אבל כל שאין הנאה מגופו אלא שגורם לו הנאה זה לא נקרא הנאה מגופו וכההוא דאמרי' בנודר הנאה ממעין שטובל בו בימות הגשמים שאינו נהנה מגוף המעין ואעפ"י שגורמת לו טבילה זו לעלות מטומאה לטהרה ומכשרתו לכל הדברים לית