עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › עצי חיים על התורה

עצי חיים על התורה עו

Atzei Chaim (torah) 76 · עצי חיים על התורה · free full Hebrew text

Open in the reader →

לן בה עכ"ד עיי"ש והנה התורה והמצוה נקראים טוב כטעם טוב לי תורת פיך וכהנה והאדם לא נברא רק לקיים התוהמ"צ אף דלאו ליהנות נתנו ואין הנאה מגופו עכ"ז בעצם הם טוב ואינם נקראים בבחי' מועיל כי אסור לו לאדם לעשות ע"מ להועיל היינו לק"פ, וזה ביאור הכ' וירא מנוחה כי טוב רומז לתוה"ק שהיא מנוחה כי אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה ואמר כי טוב כמוש"ל דאף דמצות לאו ליהנות נתנו עכ"ז הם טוב בעצם, ואת הארץ כי נעמה רומז לעניני ארציות המה בבחי' ערב טעם מתוק לחיך תחלתו מתוק וסופו מר וע"כ ויט שכמו לסבול ר"ל אף כי לפי הנראה בגוף המצוה אינו הנאה עכ"ז הטה שכמו לסבול עול תורה כיון שהיא בעצם טוב, ולכן אמר הכתוב וירא לשון הבנה היינו שהבין שהמנוחה שהיא התוה"ק היא בעצמו טוב. בן פורת יוסף בן פורת עלי עין בנות צעדה עלי שור וגו' פירש רש"י להסתכל ביופיו וצ"ל מה זהו שבחו של יוסף שהי' יפה תואר וגם הלשון עלי עין צ"ב. ונראה עפ"י המבואר בעש"מ עה"פ כי האדם יראה לעינים וגו' כי אמרו תפוח עקבו של אדם הראשון הי' מכהה גלגל חמה כלומר שהי' אדה"ר כלו שכלי מכף רגלו עד ראשו והי' תפוח עקבו משיג יותר מגלגל החמה ואחר החטא נעשה כתנות עו"ר בעי"ן ולא הי' בו השגה רק בלב ומוח בלבד, וז"ש כי האדם הראשון יראה מה שתאוה לעינים ע"כ יראה רק ללבב, ועפי"ז כתב אא"ז זצ"ל בייט"ל פ' זו דהנה שופרי' דיעקב מעין שופרי' דאדם קדמאה וז"ש שכל את ידיו ותרגומו אחכמינון לידוה' אפי' הידים הוא מילא השגת השכל והחכמה עכ"ד עיי"ש. ועי' ביש"מ פ' זו עה"פ ויכל יעקב פירש שם הטעם על אמרם ז"ל יעקב אבינו לא מת כי נודע מ"ש דמשה נקרא טוב משום דאין לו חלק בעץ הדעת טו"ר משום שהי' בקנה של אדה"ר המוציא קול והקנה לא עביד לבלוע וע"כ משה לא מת דהלא המיתה בצדיקים אינו רק בעטיו של נחש וידוע מהזוהר דיעקב ומשה כחדא אזלין משה מלגאו ויעקב מלבר וא"כ כמו משה רבינו לא מת יען הי' בסוד הגרגרת דאדה"ר כמו כן יעקב לא מת ואח"כ מצאתי הדברים מפורשים בגלגולים פ"ב בהג"ה עכ"ד ז"ל ועפי"ז יש לפרש מאמר חז"ל מרגליות טובה הי' תלוי בצוארו של אברהם אבינו ע"ה כל חולה הרואה מיד נתרפא וכשנפטר תלאה הקב"ה בגלגל חמה והדברים נפלאים וצריך ביאור. וי"ל דהנה מצינו שקיים א"א כל התורה עד שלא נתנה וכתבו המפורשים מאין הי' יודע המצות לקיימם ותירצו שהיו אבריו וגידיו משיגים תורת ה' ורצים מאליהם אחר כל המצות לעשותם, נשמע מזה כי אאע"ה הי' כמו קודם החטא וכל אבריו הי' מלאים השגה ושכל ועי' בזוה"ק פ' וירא ק"ב וז"ל ות"ח כד חב אדם בעץ הדעת טו"ר חב וכו' וכד אתא אברהם באילנא אחרא אתקין עלמא וכו' עכ"ד ור"ל שאדה"ר נתגלגל באברהם וכדי לתקן את אשר עוות עשה העץ שהוא דוגמת עץ החיים ועי' באור החמה שם. וז"ש בגמ' ע"ד מליצה מרגליות טובה היינו בבחי' טוב והוא שהי' כמו קודם החטא הי' תלוי בצוארו של א"א ר"ל שהי' במדה זו כמו הצואר הוא הקנה של אדה"ר שלא טעם טעמא דאיסורא מחטא הקדום כן א"א הי' בבחי' זו שתקן חטא דטו"ר כל חולה הרואה היינו חולה הנפש אשר חטא במראית עין כדכתיב ותרא האשה כנ"ל מיד נתרפא כי אאע"ה תיקן פגם העינים חטא אדה"ר וע"כ היו אבריו משכילים הבחי' כתנות או"ר וכשנפטר תלאה הקב"ה בגלגל חמה ר"ל כיון שקודם החטא הי' תפוח עקבו של אדה"ר מכהה גלגל חמה ולמדרגה זו בא גם כן אברהם אבינו ע"ה שהי' מזהיר כזוהר הרקיע יותר מגלגל חמה וכשנפטר תלאה הקב"ה בגלגל חמה דמי יאמר טהרתי מחטאי ותיקן פגם חטא הקדום וע"כ האברים אינם מזהירים בכתנות אור באלף כגלגל חמה. וזש"ה ביוסף כי בן זקונים הוא, ופירש רש"י שהי' זיו איקינון שלו דומה לו. וקשה וכי בשביל זה בלבד אהב את יוסף מכל בניו הלא דבר זה אינו תלוי בבחירת האדם כי הוא מצד הטבעי ומתולדה ולהנ"ל יוצדק דהנה שופרי' דיעקב מעין שופרי' דאדם הראשון היינו שהי' זיו