עצי חיים על התורה סז

שהוא חכם כ"כ אשר רוח אלקים בו ראוי לו לילך בבגדי לבנים כאמור והבן. ויוסף הוא השליט על הארץ הוא המשביר לכל עם הארץ וגו' ובאוה"ח מדקדק הא אין דרך השלטון לטפל במכירת התבואה, ואפשר ירמוז בזה למ"ש במדרש פ' שמות הבאים מצרימה והלא כבר באו אלא עד שלא מת יוסף לא הוטל עליהם משא של מצרים וכו' לכך הוי כאלו באים עתה לפי שעתה הרגישו בביאתם ופי' ביש"מ דהנה בעת הרוחה גדולה התפשטות הקדושה שולטות ולהיפך בהיפך כי לא נתמלאה צור אלא מחורבנה של ירושלים ובגלות מצרים נאמר ולא יכלו להתמהמה מחמת גודל התפשטות הסט"א ולעתיד נאמר ומלאה הארץ דעה וגו'. והנה אמרו רז"ל איזה גבור הכובש את יצרו ובפרט במצרים המקום גורם שהי' ערות הארץ כנודע הי' צריך התחזקות גדול היינו משא של מצרים והנה אמרו ז"ל בזכות יוסף שגידר עצמו מן העריות נגדרו כל האנשים ודעת לנבון נקל שכ"ז שיוסף קיים שהוא שרש מדת יסוד והי' התפשטות מדה זו בעולם הי' בנקל להזהר משא"כ אח"כ הי' צריכים להתחזקות גדול והיינו עד שלא מת יוסף לא הוטל עליהם משא של מצרים עליהם דייקא כי הוא הנושא המשא משא"כ אח"כ הוטל עליהם משא של מצרים ערות הארץ עכ"ד עיי"ש שהאריך מאוד. וז"ש כשעמדה מלכות יון הרשעה להשכיחם תורתך ולהעבירם מעל חקי רצוניך ר"ל כיון שעמדה מלכות יון הרשעה היינו שהי' להם תקומה כמו"ש כשזה קם כנ"ל וגברה יד הסט"א ועי"ז נתמעט הדעת דקדושה וע"כ עמדו בזה להשכיחם תורתך וכו' והבן וזש"ה ויוסף הוא תשליט על הארץ ר"ל הוא מושל בכל ארץ מצרים מקום הטומאה ערות הארץ בכחו ובמדתו שנתפשט בכל העולם ושליט על מצרים להכניע כח הסט"א של מצרים הוא המשביר לכל עם הארץ בנקל הי' להזהר כיון שמדת יסוד הי' מתפשט בעולם. ואל שדי יתן לכם רחמים לפני האיש, מדרש פתח קריא בגלות יתן לכם רחמים כד"א ויתן אותם לרחמים לפני האיש זה הקב"ה שנאמר ה' איש מלחמה, והקשו ע"ז א"כ הוא הנותן רחמים והוא המקבל ועי' ייט"ל, ונראה עפי"ד הרי"ף ברכות (ל"ג א') א' נקמות ה' ופי' כי מדת אל הוא דין כדכתיב ואל זועם וה' הוא מדת רחמים ומתוך הנקמה שינקום הקב"ה מעכו"ם אותה הנקמה גורמת רחמים לישראל וזהו אל נקמות לעכו"ם הוא רחמים לישראל נרמז בשם ה' עכ"ד, וז"ש בחנוכה ואתה ברחמיך הרבים וכו' נקמת את נקמתם היינו הרחמים שהנקמה שהי' על הגוים ההם היא עצמה הי' רחמים לישראל, והארכתי בזה בדרושים לחנוכה. וזש"ה ואל שדי דהוא מדת דין והיינו לעכו"ם אבל הוא יתן לכם רחמים מפני שגורמת רחמים לישראל וע"כ כתיב שדי שידוע שהוא ר"ת שומר דלתות ישראל ומשו"ה צריך שמירה כיון שמתנהג בדין לעכו"ם ע"י מדת אל והקב"ה שומרינו ומצילנו ונתהפך הדין לרחמים לישראל, וזה שאמר המד"ר ה' איש מלחמה דלכאורה היא סתירה מני' ובי' ה' משמע רחמים ומלחמה משמע ההיפוך אבל כן הוא המדה מלחמה ודין לעכו"ם, וזה הדין גורמת רחמים לישראל ומביא המדרש דומה לזה הכ' כאן דמדת אל שהוא דין לעכו"ם זה עצמו יתן לכם רחמים. ויגש ויגש אליו יהודא ויאמר בי אדוני וגו' ובמד"ר רבנן אמרו הגשה לתפלה, וי"ל עפימ"ש בספר ברית שלום דיהודא אמר ליוסף בי אדוני שמי נקרא כולו על שמו של הקב"ה ר"ל שם בן ד' אותיות כמ"ש חז"ל בסוטה דף ל"ו יהודא שקידש ש"ש בפרהסיא נקרא כולו על שמו של הקב"ה עכ"ד עיי"ש באריכות גדול ועיין ביש"מ והנה אמרו חז"ל ברכות דף כ' מ"ש ראשונים דמתרחיש להו ניסא ומ"ש אנן דלא מתרחיש לן ניסא ואנן מצווח קמצווחינן ולית דמשגח בן וכו' קמאי דמסרי נפשי' אקדושת השם וכו' עיי"ש וא"כ משמע מדברי הגמ' דמי