עצי חיים על התורה נז

באו"ח סי' רל"א וממילא מחציו ולמעלה א' נקרא כלו רוחני עיי"ש וא"כ נשמע מזה דלכן נקרא משה רבע"ה איש א' כיון שגבר על יצרו וטבעו להכניעו לעבודת השי"ת, והנה ביש"מ פ' וירא פי' הכ' מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש דהנה השמש יש לה מנגד למהלכה הטבעי שמכריחה להיפך ואעפי"כ איננה מניחה את שלה אף רגע אחת והולכת לאט עד שתגמור הליכתה והיא מוסר ויסוד גדול בעבודת השי"ת כי סיבת כל חולי הנפש היא ע"י סיבת המונעים והעכובים ע"ד הילוך השמש עכ"ד ז"ל, וזש"ה ויזרח לו השמש ופירש רש"י לרפאותו כיון שהי' יעקב בבחי' מחציו ולמטה איש גובר על יצרו וטבעו אשר הם המונעים ומעכבים מעבודת השי"ת ולכן ויזרח ובא השמש לרפאותו כיון שזהו כמדת השמש לעשות רצון קונו אעפ"י שיש לה מניעת ועיכובים. ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך וגו' ואחז"ל בברכות (ד' י"ג) כל הקורא לאברהם אברם עובר בעשה, אלא מעתה הקורא ליעקב וכו' ומשני שאני הכא דאהדרי' קרא ויאמר יעקב יעקב והק' המפורשים מ"ט נעקר לגמרי שם אברם ולא נעקר שם יעקב. ונראה דהנה רש"י פי' לא יעקב יאמר עוד שמך לא יאמר עוד שהברכות באו לך בעקבה ורמי' ויש ליתן טעם למה באו הברכות ליעקב ברמי' הלא דבר הוא, ויתבאר עפימ"ש בס' בני יששכר כי סגולת עבירה לשמה הוא להפיל שונאי ישראל כי בעת שישראל עושים מצות ומע"ט ירד הטוב והשפעה על כל פנים שגם אוה"ע יהנו מהטוב הנשפע ולהיפך בעת שישראל עושים ח"ו עבירות תבא הרע על כל פנים א"כ איפוא יכולים להמשיך רק רע לשונאי ישראל זהו רק ע"י עבירה לשמה שהכוונה היא טוב לישראל וע"י המעשה רעה תבא עליהם עכ"ד ז''ל. ולפי"ז י"ל דמשו"ה באו הברכות ליעקב ברמי' כיון דיעקב שהי' מתאוה להברכות כדי לעבוד בהם את הבוב"ה כמ"ש במדרש מטל השמים זה ציון כמש"כ כטל חרמון שיורד על הררי ציון ומשמני הארץ אלו הקרבנות ורוב דגן אלו הביכורים וכו' ע"ש וכיון דע"י המצות אשר יגיעו מזאת הברכה יבא רק שפע טובה לעולם ובהברכות שנתברך בהם יעקב כתיב בה גם רע לשונאי ישראל כמוש"נ יעבדוך עמים וגו' אוררך ארור וע"כ באו הברכות ברמי' וה"ה כמו עבירה לשמה וע"י הכוונה אל הברכות כדי לעשות מצות ומע"ט נתברך יעקב וע"י שבאו הברכות ברמי' נתקללו שונאי ישראל. וזש"ה לעיל ויעקבנו זה פעמים את בכורתי לקח ועתה לקח ברכתי, ויאמר הלא אצלת לי ברכה דהיינו עי"ז אשר עקב יעקב את הברכות וזהו עבירה לשמה בזה נתקלל עשו וע"כ לא השאיר ברכה לעשו כי כבר נתקלל ואלו הי' באו הברכות ליעקב שלא ברמי' הי' עדיין נשאר ברכה גם לעשו אבל אחר שכן באו ליעקב הברכות אשר שונאיו יתקללו ע"כ לא האציל עוד ברכה לעשו דאין ברכה מתדבק בארור, ויתבאר בזה הכ' לא יעקב יאמר וכו' כי שרית עם א' ועם אנשים ותוכל, פירש רש"י עם אנשים עשו ולבן היינו ע"י מה שהי' שמו יעקב שבאו לו הברכות ברמי' משו"ז שרית עם עשו ולבן דהא ע"י עבירה לשמה היא סגולה להפיל שונאי ישראל, ומיושב מה שלא נעקר שם יעקב ממקומו לגמרי כי אם שניהם יקראו על שמו יעקב וגם ישראל כי הב' שמות אחד היא דעי"ז נקרא יעקב משום שבאו הברכות ברמי' ועי"ז נקרא ישראל ע"ד שנאמר כי שרית עם א' ועם אנשים היינו עשו ולבן ורעה תבא עליהם משום שבאו הברכות ליעקב ברמי' והכי קרא שמו יעקב והבן. ויבא יעקב שלם, פירש רש"י שלם בגופו שלם בממונו שלם בתורתו. ויש להבין במאי משמע שלם בכולהו מיני שלימות, ונראה דכל הני חדא מלתא הוא, עפי"מ דאי' בישמח משה פ' עקב לפ' הגמרא קידושין (ד' פ"ב) ראית מימיך חי' ועוף מתפרנסין שלא בצער אלא שהרעותי את מעשי וקפחתי את פרנסתי, והנה עיקר האדם היא הנשמה וא"כ אם הוא עושה רצון קונו הוא אינו חסר מרמ"ח אברים ושס"ה גידיו והיינו ה' רועי בזמן אשר לא אחסר שאיננו חסר בעצמותי והבן ע"כ ר"ל דידוע אשר רמ"ח אברים ושס"ה גידים באדם