עצי חיים על התורה נו

ע"י שיקבל ממנו עשו דהא ע"י המנחה הזאת יוכל להכניעו וע"כ הוציא הכתוב הלשון ברכתי ולא כתיב המנחה ני זה הי' העיקר אשר הפציר בו שיקח מפני שבזה הי' ברכתו של יעקב. ויתבאר בזה דהנה יעקב כשהלך אצל לבן והשי"ת הבטיח לו ושמרתיך בכל אשר תלך אף שלא הי' בידו מה ליתן לו כדי להכניע תוקף אחיזתו בקליפה חשב יעקב ע"י רוב זכיותיו שהי' לו אם הי' כדאי וכח בידו להכניעו אף שלא הי' בידו מאומה, אבל עכשיו אמר יעקב שמא נתמעטו זכיותיו ע"כ התקין עצמו לג' דברים לדורן וכו' אולי יוכל להכניעו ע"י המנחה אשר לפניו וכנ"ל וז"ש קטנתי מכל החסדים כי במקלי וגו' היינו שאז שמר ה' אותו אף שלא הי' בידו מאומה משום שהי' לו הרבה זכיות אבל עתה אף שנתמעטו זכיותיו מ"מ כיון שהי' לשני מחנות רומז למחנה אחת שישלח לעשו וכמו"ש ויפצר בו ויקח ע"כ בזה יוכל להכניעו וע"כ התפלל הצילנו נא היינו שהתפלל שע"י המנחה אשר ישלח לו ידבק בו קצת מהקדושה שעי"ז יתמעט כחו ורב חילו ויכניע כחו של עשו והבן ויאבק איש עמו וגו' וירא כי לא וגו' ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך וגו' ובגמ' חולין (ד' צ"א) בהאבקו עמו שהעלו אבק עד כסא הכבוד והיא תמי' לכאורה. ונראה עפימ"ש בזוה"ק פ' זו ד' קע"ט פתח ר' אלעזר ואמר דחה דחיתני לנפול וה' עזרנו דחה דחוני מבעי לי' מה דחה דחיתני אלא דא סט"א דדחייא לי' לבר נש תדיר ובעי לדחייא לי' ולאסטאה לי' מן קב"ה ודא הוא יצה"ר דאשתכח לגבי' דבר נש תדיר וכו' ועלי' אמר דוד דחה דחיתני לנפול בגיהנם וה' עזרנו דלא אסמסרנא בידך וכו', ובזה יש לפרש משאחכז"ל כל המתיהר נופל בגיהנם דידוע משה"כ אשכון את דכא ושפל רוח שהקב"ה משרה שכינתו על נמוכי רוח דייקא ולהיפך כל ההולך בקומה זקופה כאלו דוחק רגלי השכינה וע"כ כל המתיהר ואין השכינה שרוי' אצלו אין לו מי שיצילו מיצה"ר וע"כ נופל בגיהנם. ועפי"ז יש לפ' מ"ש דוד המע"ה (תהלים ל''ו) אל תבואני רגל גאוה וגו' שם נפלו פועלי און דוחו ולא יכלו קום, ר"ל דהמע"ה התפלל על עצמו שהקב"ה ישמרהו ויצילהו מגאוה והתנשאות רוח כי שם בגיהנם נפלו פועלי און כמאה"כ דחה דחיתני לנפול בגיהנם דוחו ולא יכלו קום דא סט"א ויצה"ר דדחיין לי' לבר כש ולא יוכל קום כי הקב"ה אינו מצילו כי אין אני והוא יכולים לדור שם וע"כ לא יכלו קום לקום מפניו להמלט מן הצר הצורר דא יצה"ר. וזש"ה ויאבק איש עמו ופירש"י שהוא שרו של עשו וידוע ששרו של עשו הוא היצה"ר וירא כי לא יכול לו כי היצה"ר לא יכול להתגבר עליו וזה שרמזו חכז"ל שהעלו אבק עד כסא הכבוד ר"ל מלחמתם והתאבקותם הי' עד כסא הכבוד שהקב"ה עזרו לכבשו ולנצחו וע"כ שאל מה שמך ויאמר יעקב המורה על עקב ושפלות ובזה הכניע את היצה"ר כיון שהקב"ה שוכן אתו עמו ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך ר"ל לא בזה בלבד ששמך יעקב הי' בכחך לנצח את היצה"ר כ"א ישראל כי שרית עם א' ועם אנשים ור"ל מה שנצחת ליצה"ר הנקרא איש כאמור ויאבק איש עמו] היא בעזר אלקים אשר בזכות הענוה שמרומז בשם יעקב הקב"ה עזרך דלא נמסרת בידי וע"כ ותוכל והבן. וירא כי לא יכול לו ויגע בכף ירכו ותקע כף ירך יעקב וגו'. יש לפרש עפי"מ דאיתא במדרש פ' ברכה וזאת הברכה אשר ברך משה איש הא' מהו איש הא' א"ר אבין מחציו ולמטה איש מחציו ולמעלה א' והנה ידוע דיעקב ומשה כחדא אזלין דיעקב הוא במדרגת משה רבע"ה ובזה יובן דהנה המלאך בהאבקו עמו לא יכול לו כיון שיעקב הי' ג"כ מחציו ולמעלה במדרגת א' לכן ויגע בכף ירכו דהיינו מחציו ולמטה שם הי' לו כח לערוך עמו מלחמה ולכן ותקע ירך יעקב כיון ששם הי' במדרגת איש ואין כחו חזק כמלאך א' ועם זה ית' משה"כ ויזרח לו השמש וגו' עפימ"ש בסדש"ש ח"ב מחציו ולמטה איש היינו בבחי' איש גובר על יצרו לבלי להתכוין להנאתו ולצורכו ע"ד דאיתא באו"ח