עצי חיים על התורה שנא

ואינו מניח הקב"ה שיהא נעשה הדין רק אם היא משפט צדק וכדברי הכ"מ הנ"ל דהקב"ה אינו מניח להבי"ד לעשות מעשה רק במשפט צדק. לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל והאיש אשר יעשה בזדון לבלתי שמוע וגי' ויל"ד הלשון בזדון ל"ל דהיל''ל א אשר יעשה לבלתי וגו' דאטו בכל מקום כתיב דרק בזדון חייב דזה ממילא נשמע דבשוגג פטור. ואפשר י"ל עפ"ד הנתיבות חו"מ סי' רל"ד הביאותיו לעיל פ' דברים דבאיסורי תורה אם אוכל בשוגג צריך כפרה ותשובה אבל באיסורי דרבנן א"צ שום כפרה וכאלו לא עבר דמי תדע דהא אמרי' בעירובין בדרבנן עבדינן עובדא והדר מותבינן תיובתא עכ"ד ע"ש, ולפ"ז י"ל דהנה בכל מקום העובר במזיד דחייב עונש וכן אם עבר בשוגג אע"ג דאינו חייב בדיני אדם מ"מ צריך כפרה על שבא איסור לידו ולכן בכל מקום לא אמר הכ' דרק אם יעשה בזדון חייב דהא גם בשוגג צריך כפרה ועבירה הוא בידו אבל באיסור דרבנן דבשוגג א"צ כפרה א"כ ליכא עליו שום צד חיוב רק בזדון ולא בשוגג כלל ולכן הכא דאזהר הכתוב לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך וגו' וא"כ כ מיירי הכא בכל מילי דרבנן דאסמכי' אלאו דלא תסור כמבואר בגמ' ברכות דף י"ט וע"כ אמר הכתוב דרק אשר יעשה בזדון יש עליו החיוב אבל בשוגג דרבנן א"צ כפרה. כ י ת צ א לא תלבש שעטנז צמר ופשתים יחדיו גדילים תעשה לך וגו' ודרשו חז"ל ביבמות דף ד' ע"א מהכא דעשה דציצית דוחה ל"ת, ויל"ד מדוע גילה הכתוב דעדל"ת בכל התורה כולה בשעטנז דייקא, והנה לעיל בפ' בראשית בהא דקין הביא מפרי האדמה מנחה לה' והבל הביא מבכורות צאנו ומחלביהן ואיתא במדרש אל יתערב של קין בשל הבל לכן אסור ללבוש צמר ופשתים יחדיו ר"ל דפרי האדמה שהביא קין הי' מן פשתן והבל שהביא מבכורות צאן שהוא צמר. ונראה עפ"ד הגמ' יומא דף פ''ו גדולה תשובה שדוחה ל"ת שבתורה שנאמר הן ישלח איש את אשתו והלכה מאתו והיתה לאיש אחר וגו' ושובו אלי נאום ה' ע"ש ר"ל שנתגרשה מבעלה הראשון ונשאת לאיש אחר דאסור לבעלה הראשון לשוב לקחתה וה"ג אם חטא האדם ואח"כ אם ישוב לה' הרי הוא כאלו אשה שנשאת לאיש אחר שנתגרשה ושבה אל אשה הראשון דהרי הוא בל"ת דלא ישוב בעלה הראשון לשוב לקחתה אמנם הא דמהני תשובה משום דעשה דתשובה גדולה ודוחה ל"ת דלא ישוב וגו' והנה קין עשה תשובה כמבואר במדרש שאמר קין עשיתי תשובה ונתפשרתי, וי"ל דזה שאמר קין גדול עוני מנשוא הן גרשתי אותי היום וגו' ומפניך אסתר ר"ל דקין התנצל עצמו כיון דגדולה תשובה ודוחה ל"ת ולכן ביקש שיקובל תשובתו והיינו שאמר גדול עוני מנשוא ר"ל דאל"כ יהי' הל"ת דמחזיר גרושתו שהוא עונו גדול מנשוא היא התשובה ובאמת מ"ע דתשובה גדולה מל"ת דמחזיר גרושתו וביאר הכתוב טענת קין ומהו הל"ת הן גרשתי אותי וגו' ר"ל דע"י החטא הוי כאשה שנתגרשה מבעלה והיתה לאיש אחר והיינו ומפניך אסתר ר"ל שאסור לו לשוב אליו והוא ע"ד לשון חז"ל בגיטין דף ע"ו במשנה הרי זה גיטך כל זמן שאעבור מפניך שלשים יום וכו' ומפרש בגמ' אמר רב הונא מאי מפניך תשמיש ע"ש והיינו שאמר הכתוב ומפניך אסתר שאי אפשר לו לשוב משום שאין המ"ע דתשובה גדול כ"כ שיהא דוחה הל"ת דמחזיר גרושתו וא"כ גדול עוני מנשוא ר"ל מהתשובה אבל באמת כבר כתבו המפרשים דהטעם שלא הועיל התשובה לקין משום שלא הי' תשובה שלימה ורק מיראה וכמו שאמר קין כל מוצאי יהרגני. ויתבאר בזה לא תלבש שעטנז צמר ופשתים והטעם כנ"ל כדי שלא יתערב קרבנו של קין בשל הבל והנה טענת קין הי' שעשה תשובה רק דלא אהני לי' משום דאין עשה דוחה ל"ת ולכן התשובה ג"כ לא מהני וע"כ אסמכי' הכתוב גדילים תעשה לך לרבות ולדרוש שאינו כן דבעלמא אמרי'