עצי חיים על התורה שמג

דאית חובין דלא מתכפרין עד דאתפטר ב"נ מהאי עלמא הה"ד אם יכופר כו' עד תמותון והאי יהיב גרמי' למיתא ומסר נפשי' כו' כמאן דאתפטר מהאי עלמא עכ"ד, ובזה כתב בייט"פ ליג"מ אות ט"ו דאם מקבל עליו למסור נפשו יחשב לו כאלו מת ונפטר מהעולם ע"ש ולכן י"ל דה"נ אם מקבל עליו למסור נפשו ולהנ"ל דהוי כאלו אתפטר מהאי עלמא וא"כ אצלו הוי הסוף ולא שייך גבי' דאין משלמין לו השכר דשכירות אינה משתלמת אלא לבסוף ולכן על זה המצוה כשמקבל על עצמו באמת למסור נפשו מגיע אליו השכר בעוה"ז והיינו דאין ישראל ניזונין אלא בזכות האמונה ר"ל דעל האמונה הא כל אחד מישראל מחויב למסור עצמו וע"כ ניזונין ע"ז בעוה"ז וזשה"כ בקנאו את קנאתי בתוכם הרי שמסר נפשו לה' וכנ"ל לכן הנני נותן לו את בריתי שלום ואמר במדרש בדין הוא שיטול שכרו היינו כיון שמסר נפשו ה"ה כאלו כבר איתפטר מעלמא ולא שייך שכירות אין משתלמת אלא לבסוף וא"כ בדין הוא שיטול שכרו בהאי עלמא. מ ט ו ת איש כי ידור נדר לה' וגו' לא יחל דברו ככל היוצא מפיו יעשה והקשו כפל הלשון, גם למה כתיב לה' ונראה עפ"מ דאמרינן במו"ק דף ה' ע"א ושמרתם את משמרתי אמר רב אשי עשו משמרת למשמרתי והכי אמרינן ביבמות דף כ"א רמז לשניות מן התורה א"ר כהנא ושמרתם את משמרתי, ויש להקשות הא כל מילי דרבנן אסמכיה אלאו דלא תסור כמבואר בברכות דף י"ט ע"ב לאו דלא תסור דאורייתא הוא וכן מבואר בשבת דף כ"ג ע"א והיכן צונו רב אויא אמר מלא תסור ע"ש וא"כ כל מה שהוא דרבנן נמי דאו' הוא ולפ"ז קשה מה הועילו חכמים בתקנתן שעשו משמרת למשמרת לבלי לעבור על דברי התורה הא תקנת חכמים ג"כ תורה הוא וצריך גדר וסייג לתקנת חכמים ואם כן אין לדבר סוף. וי"ל עפ"מ דאמרינן בקידושין דף ל"ט שכר מצוה בהאי עלמא ליכא וכו' ר' יעקב מעשה חזי ומקשה ודילמא מהרהר בעבירה הוי ומשני אי ס"ד שכר מצוה בהאי עלמא איכא אמאי לא אגין עלי' כי היכי דלא ליתי לידי עבירה ומבואר דאי שכר מצוה בהאי עלמ' הי' מגין המצוה שלא ליתי לידי עבירה ועי' מ"ש לעיל ריש פ' אמור, והנה כתב המהרש"א במס' סוטה דף כ"א דמצוה שאינו מחויב בה שכרו בעוה"ז ע"ש ונמצא לפ"ז דמצוה שאינו מחויב מגין שלא ליתי לידי עבירה דכיון דעל זה יש שכר לפעולתו בעוה"ז ממילא מגין עליו שלא ליתי לידי עבירה וא"כ י''ל דמה שאמרו חז"ל עשו משמרת למשמרתי היינו כיון דעל מה שהוסיף סייג לדברי תורה שכרו בעוה"ז ומגין נמי ומציל מן החטא כנ"ל ולכן עי"ז הוא משמרת למשמרתי היינו שמגין ומציל המשמרת שהוא דרבנן שלא לעבור על משמרתו של תורה והיא השכר בעוה"ז שתהא משמרת למשמרתו של תורה. ובזה יש לפרש הגמ' נדרים דף ח' אר"ג אמר רב מנין שנשבעין לקיים המצוה שנאמר נשבעתי ואקיימה לשמור משפטי צדקך ופריך והלא מושבע ועומד מהר סיני הוא ומשני הא קמ"ל דשרי לי' לאינש לזרוזי נפשי' ע"ש, ויש להבין כיון דכבר מושבע ועומד מה"ס א"כ אמאי ע"י השבועה יותר מזרז נפשי' גם לשון הכתוב צ"ב דהול"ל נשבעתי לשמור וגו' ותיבת ואקיימה ל"ל ולהנ"ל י"ל דבמה שנשבע ומזרז נפשי' יותר לקיים המצוה וא"כ אינו מחויב כ"כ לזרז נפשי' לקיום המצוה ומגיע לו שכר ע"ז בה"ע ואמר הכתוב ע"י שנשבעתי מובטח לו בשכר זאת אשר ואקיימה משפטי צדקך. ויתבאר הכתוב איש כי ידור נדר לה' וגו' היינו שישבע או ידור לקיים מצות ה' לא יחל דברו וע"י שהוסיף לזרז נפשי' מגיע לו שכר בה"ע אשר ככל היוצא מפיו יעשה והוא השכר שיעזור לו השי"ת דלא ליתי לידי עבירה אלא שיעשה כמו שהוציא בפיו לעשות. עבדיך נשאו את ראש אנשי המלחמה אשר בידינו וגו' ובמדרש על שה"ש שערך כעדר העזים עדרים שהלכו למלחמת מדין שעלו מן הרחצה שלא הקדים אחד מהן תפילין של ראש לתפילין של יד