עצי חיים על התורה שכט

להתקרב להם יותר מן הכל היינו כטענת אוה"ע למה דוקא על ישראל כפה עליהם ההר כגיגית ואע"ג שאוה"ע לא רצו לקבל התורה מ"מ ע"י הכפי' לישראל מגיע להם שכר בעוה"ז וא"כ על השכר עוה"ז נתקנאו אוה"ע ואמר להם הקב"ה הביאו לי ספר יוחסין שלכם כדרך שמביאין בני היינו שישראל הם בני יעקב אשר נטל חלקו לעוה"ב ומאין יבא עזרינו גם בעוה"ז ולכן הי' ההכרח ליתן לנו את התורה ע"י כפי' ובזה מגיע לנו שכר עוה"ז. נ ש א ואם לא שטית טומאה תחת אשך הנקי ממי המרים המאררים ואת כי שטית וגו' ובגמ' קידושין דף ס"ב בשלמא לר' חנינא בן גמליאל דלא בעי תנאי כפול היינו דכתיב אם לא שכב איש אותך ואם לא שטית טומאה תחת אשך הנקי אלא לר"מ חנקי מיבעי' לי' אמר ר' תנחום הנקי כתיב ועיין פרש"י ובערוך ערך הנקי כתיב וז"ל פי' הנקי רוחך מגופך וישאר הגוף נקי בלא נפש וכיון שיש לדרשו לרעה הרי בפסוק עצמו כתיב קללה ואינה קללה הבאה מחמת ברכה עכ"ל. וי"ל הכוונה עפ"ד הזוה"ק משפטים דף ק"א ע"ב וז"ל דבעלה הראשון שביק בה רוח ואם אח"כ נסבא האי איתתא מה איתעביד מההיא רוח דשבק בה בעלה קדמאה דהא גבר אחרא אתי עלה לאתקיימא רוח ברוח לא אפשר דהא האי דאתי עלה השתא רוח אעיל בה וכן ההוא קדמאה דאסתלק רוח אעיל בה וכו' עוד שם ק"ב ע"א ולזמנין דדחי קדמאה לההוא תניינא ואתעביד לי' מקטרגא עד דאפיק לי' מעלמא ועל דא תנינן דמתרין ולהלאה לא יסב בר נש להאי איתתא דהא מה"מ אתתקף בה ובני עלמא לא ידעין דהא רוחא כיון דאתתקף וקא נצח לההוא רוחא אחרא תנינא וכו' עכ"ל הזוה"ק ומבואר מזה דרוח של בעל הראשון מקטרג על בעל השני וא"כ כש"כ כשבא בועל השני באיסור ודאי דרוח הראשון מקטרג על רוח השני וכמבואר הלשון שם לאתקיימא רוח ברוח לא אפשר והיינו שפי' בערוך הנקי רוחך מגופך היינו רוח השני שבא בגבולו של בעל הראשון, ובזה יובן היטב המשנה בסוטה דף כ"ז ע"ב כשם שהמים בודקין אותה כך המים בודקין אותו ולהנ''ל י''ל דהיינו דרוח הראשון מקטרג על מי שבא בגבולו ולכן בודקין אותו וכמו שכתב בזוה"ק דמהאי טעמא לא יסב בר נש להאי איתתא, ובזה יובן ג"כ הגמ' סוטה דף כ"ד ע"ב מבלעדי אשך מי שקדמה שכבת בעל לבועל ולא שקדמה שכבת בועל לבעל דהיינו ארוסה ע"ש וי"ל ג"כ הטעם דאם קדמה שכבת בועל א"כ אדרבה קדמה רוח הבועל ואין מי שיקטרג עליו. ובזה יש ליישב קושי' התוס' לר"מ הא בעינן הן קודם ללאו והכא הוי לאו קודם להן דהא אם לא שכב כתיב ברישא, עוד הקשו לפרש"י אם לא שכב הנקי ואם שכב חנקי ואת כי שטית א"כ הו"ל מעשה קודם לתנאי ואנן אמרינן במתני' דבעינן תנאי קודם למעשה, ולהנ"ל דהפי' הנקי רוחך מגופך ואינו בדרך תנאי רק דהרוח מהבעל דמקטרג על הבועל ולא יוכל להתקיים רוח ברוח וא"כ אינו בדרך עונש אם יעשה או לא יעשה וא"כ לא שייך בזה דיני תנאים רק דהוא עפ"י טבע דהרוח הראשון מקטרג ודוחה השני וממילא אם לא שכב הנקי. כה תברכו את בנ"י וגו' במדרש מהיכן זכו ישראל לברכת כהנים רבנן אמרי ממתן תורה דכתיב כה תאמר וגו'. ונראה עפ"ד הגמ' סיפ"ק דסוטה התורה תחלתה וסופה גמילות חסדים בתחלה גמילות חסדים שנאמר ויעש ה' לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם סופה גמילות חסדים דכתיב וכו' ע"ש, והנה בירושלמי פ"ט דסוטה הי"ד על המשנה שם ר' יהושע אומר מיום שחרב ביהמ"ק אין בו יום שאין בו קללה ובגמ' ירושלמי שם מי מבטל ר' אבין אומר ברכת כהנים מבטלה ע"ש ר"ל כיון דברכת כהנים הוא ברכה והאיך שייך קללה וברכה אלא ודאי דברכה"נ הוא מבטל הקללה וי"ל דזכו לזה ממתן תורה כיון דתורה הוא תחלה ג"ח וסופה ג"ח ולכן התורה שהוא מלא חסדים מבטל הקללה,