עצי חיים על התורה שכח

ב מ ד ב ר במדרש ילקוט ריש הסדר בשעה שנתן הקב"ה תורה לישראל נתקנאו בהם האוה"ע אמרו מה ראה להתקרב להם יותר מן הכל סתם הקב"ה פיהם ואמר להם הביאו לי ספר יוחסין שלכם כדרך שמביאין בני שנאמר ויתילדו על משפחותם לבית אבותם ותמהו על אמרם מה ראה להתקרב להם יותר מן הכל הלא הם לא רצו לקבל כמו שנאמר וזרח משעיר למו וגו' וגם מה ענין יחוס לזה ועי' ביש"מ מ"ש בזה. ונראה דהנה בגמ' שבת דף פ"ח ויתיצבו תחתית ההר א"ר אבדימא מלמד שכפה הקב"ה עליהם את ההר כגיגית ואמר להם אם אתם מקבלים התורה מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם והקשה התוס' שם הא כבר הקדימו נעשה לנשמע ע"ש, ונלע"ד לתרץ קושי' התוס' עפ"ד הבכור שור בב"ב דף ט' שכתב הטעם דשכר מצוה בהאי עלמא ליכא משום דכי היכי דעונשה ליכא בהאי עלמא דהא אין עונשין על ביטול מ"ע ה"נ ליכא שכר בהאי עלמא אבל על ל"ת דמלקין עלי' ה"נ שכרה בעוה"ז איכא ע"ש, ולפ"ז מבואר דאם הי' עונש על מ''ע בעוה"ז שכרה נמי הי' בעוה"ז וא"כ י"ל דרצה הקב"ה לזכות את ישראל שיקבלו שכר גם בעוה"ז עכ"פ על קבלת התורה בכללה לפיכך כפה עליהם ההר כגיגית ואמר להם ואם לאו שם תהא קבורתכם היינו שאם לא יקבלו התורה יהא נענשים וכיון שיש עונש אם לא יקבלו ממילא יש להם שכר בעוה"ז עכ"פ על קבלת התורה, ומיושב קושי' התוס' דאעפ"י שאמרו ישראל נעשה ונשמע וקבלו התורה ברצון מ"מ כפה עליהם ההר לטובתם כדי שיהא נזהרים על קבלת התורה מחמת עונש ומשום זה יגיע להם שכר בעוה"ז ובזה יש לפרש ולבאר המדרש פ' נשא כה הברכו את בנ"י מהיכן זכו ישראל לברכת כהנים ממתן תורה דכתיב כה תאמר וגו' וי"ל דהנה בברכת כהנים הם הברכות על ישראל מעניני עוה"ז וכבר ידוע מ"ש המפורשים בשם המדרש דיעקב ועשו חלקו עצמם עם שתי העולמות עוה"ז נטל עשו ועוה"ב נטל יעקב וא"כ איפוא זכו ישראל לברכת כהנים ואי משום שכר המצות הא שכר מצוה בהאי עלמא ליכא לזה אמר המדרש ממתן תורה דכתיב כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבנ"י ופרש"י כה תאמר לשון רכה ותגיד דברים קשין כגידים היינו ממה שנאמר להם דברים קשין כגידין ר"ל העונש אם לא יקבלו התורה מזה יוצמח לנו אמירה לשון רכה היינו השכר דהא אם יש עונש ממילא עי"ז מגיע גם שכר עוה"ז וכמו על ל"ת כיון דיש עלי' עונש ה"נ שכרה בעוה"ז ולזה זכו ישראל לברכת כהנים ממתן תורה. ויש ליישב בזה קושי' האוה"ע בגמ' ע"ז (דף ב') דיאמרו אוה"ע כלום כפית עלינו הר כגיגית וכו' ולהנ"ל י"ל כיון דכלם אמרו נעשה ונשמע וכל עיקר הכפי' הי' כדי שיקבלו התורה גם מאזהרת העונש מכיון דישראל שהם בני יעקב אבינו שנוטל חלקו בעוה"ב ולכן אחר שכפה עליהם ההר וכו' ואם לאו שם תהא קבורתכם ע"כ מגיע להם שכר על קבלת התורה גם בעוה"ז אבל בני עשו שנטלו בלא"ה חלקם בעוה"ז א"כ מה להם לכופם שיקבלו התורה אם לא קבלו מלכותו עליהם ברצון. ויתבאר המדרש נתקנאו בהם אוה"ע מה ראה להתקרב