עצי חיים על התורה רפג

ונראה דהנה אמרינן בגמ' ברכות דף כ' מ"ש קמאי דאיתרחיש להו ניסא ומ"ש אנן דלא מתרחיש לן ניסא וכו' קמאי דמסרו נפשייהו על קדושת השם אנן לא מסרינן נפשן על קדושת השם ע"ש ולע"ד י"ל דמשו"ה מתרחיש ניסא למאן דמסרי נפשי' על קדושת השם עפ"ד הגמ' סוטה דף יו"ד א"ר שמעין יוסף שקידש ש"ש בסתר ניתוסף לו אות אחת משמו של הקב"ה ה דכתיב עדות ביהוסף שמו יהודה שקידש ש"ש בפרהסיא זכה ונקרא כולו משמו של הקב"ה ע"ש וא"כ מבואר דמי שמקדש השם זוכה ונקרא משמו של הוי' ב"ה וב"ש והנה כתב הראב"ע פ' וארא כי ההנהגה הבאה משם הוי' ב"ה הם נסים באתגליא שלא כדרך הטבע כי השם הזה הי' קודם ע"ש, ועי' בישמח משה פ' וישב דהיינו שכ' ויהי ד' את יוסף ויהי איש מצליח כלומר שהצלחתו הי באתגליא בלתי מכוסה בטבע על כן וירא אדוניו הצלחתו כי ד' דייקא אתו שמזה בא נסים נגלים ע"ש ויתבאר דברי הגמ' ראשונים דמסרו נפשי' אקדושת השם וא"כ הם זוכים שיהי' נקראים משמו של הקב"ה וכמו יוסף ויהודא שקידשו ש"ש היו נקראים משם הוי' ב"ה וא"כ ממילא גם התנהגותם הוא משם הוי' ב"ה וע"כ מתרחיש להו ניסא שהוא שלא כדרך הטבע כיון שהתנהגתם הוא משם הוי ב"ה שהוא מורה על נסים נגלים. ולפ"ז י"ל דהא דמותר להשתדל בדרך האנושי היינו בדורות האחרונים דלא מתרחיש להו ניסא ומאין יבא עזרם לכן הותר להם לעשות פעולה בדרך הטבע אבל קמאי דמתרחיש להו ניסא יש לו לבטוח בד' ולא יבטח זרועו על פעולה חיצוני והנה ביוסף אשר נקרא משמו של הקב"ה וכמו שנאמר ויהי' ד' אתו וראוי שתעשה לו נס שלא ע"פ טבע לא הי' לו לומר לשר המשקים כ"א זכרתני וז"ש המדרש אשר שם ד' מבטחו זה יוסף היינו מה שנקרא משמו של הקב"ה ובזה ה' מבטחו דייקא היינו מה שנקרא משמו ית' וזה היא מבטחו שיעשה לו נס כיון דמשם הזה נעשה נסים גלוים וא"כ לא הי' לו לומר לשר המשקים כ"א זכרתני כיון שה' מבטחו ולכן מפני שאמר יוסף לשר המשקים וכו' ניתוסף לו שתי שנים אבל לאחר שאינו במדרגה כ"כ כיוסף מותר להשתדל בדרך אנושי רק ביוסף וכדומה יש לו לבטוח הכל בה' שיעשה לו נסים נגלים וטבח טבח והכן ובמדרש תנחומא פ' נשא אין והכן אלא שבת שנאמר ויה' ביום הששי והכינו וגו' א"ל הקב"ה אתה שמרת את השבת עד שלא נתנה חייך שבן בנך יהי' מקריב בשבת שנאמר ביום השביעי נשיא לבני אפרים ויל"ד הא האבות כולם שמרו התורה ובודאי גם שבטי יה שמרו את השבת וא"כ מדוע רק יוסף זכה לזה שבן בנו יהי' מקריב בשבת יותר משאר השבטים וגם למה בא הרמז אשר יוסף הכין ביום הששי מה לאכול בשבת יותר הול"ל ששמר את השבת עצמו דהא מטבח טבח והכן אינו מוכח רק שהכין בערב שבת אבל לא ששמר את השבת רק ממילא נשמע מזה שמירת שבת. ונראה עפ"מ שכתבתי לעיל פ' וישב דה שבטים נחלקו עם יוסף בפלוגתא דר' ישמעאל ורשב"י בברכות דף ל"ה דהשבטים ס"ל כר"י ואספת דגנך הנהג בהן מנהג דרך ארץ ולכן הלכו לרעות את צאן אביהם כפרש"י הלכו לרעות את עצמן היינו שעסקו גם במנהג דרך ארץ ויוסף ס"ל כרשב"י דסובר לא ימוש ספר התורה הזה מפיך משמע דברים ככתבן ובזמן שישראל עושין רצונו של מקום מלאכתן נעשית ע"י אחרים ועל כן הי' יוסף תמיד עם אביו וכל מה שלמד בבית שם ועבר מסר לו ולא עסק כלל בהלכות הלוכות עוה"ז. והנה איתא ברמ"א או"ח סי' ר"צ דבעלי בתים שאינם עוסקים בתורה כל ימי שבוע יעסקו יותר בשבת בתורה ותלמידי חכמים אשר יעסקו בתורה כל ימי השבוע ימשיכו בעונג אכילה ושתי' שהרי מתענגים בלימודים כל ימי השבוע ע"ש, ולפ"ז י"ל דהמדרש לא בא ללמד שיוסף שמר את השבת יותר מהשבטים דהא גם השבטים שמרו את השבת וקיימו כל התורה כמוהו אלא שהמדרש ילמדנו דיוסף הכין יותר לאכול ולשתות בערב שבת כדי לאכול בשבת יותר משאר השבטים כיון שהוא הי' עוסק רק בתורת כל השבוע אבל השבטים כיון