עצי חיים על התורה רלו

שמתפרנסין שלא בצער, ובזה יתכן התכון הכתוב ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם והיינו משום אשר לא תחסר כל בה אוירה דא"י היא מחכים אשר לא תחסר מרמ"ח אברים ובזה לא במסכנות תאכל בה לחם כמו שהוא בטבע לזון את ברואיו אם לא ירעו מעשיהם ואמר הכתוב ארץ אשר אבניה ברזל אלי ת"ח שמחדדין זל"ז בהלכה היינו בזה דייקא יוכל לשמור עצמו מעצת היצה"ר הבוער בלב איש הוא ע"י התורה ונעשית לו סם חיים תבלין לבטל היצה"ר. ועתה ישראל מה ד' א' שואל מעמך כי ליראה את ד' א' ללכת בכל דרכיו יש לדקדק הלשון ליראה את ד' א' הול"ל ליראה אותי דהא התחיל לדבר מה' עוד יש לדקדק אומרו ללכת בכל דרכיו הול"ל ללכת בדרכיו והנ"ל עפי"מ שאמרו בגמ' ר"ה ויעבור ה' על פניו ויקרא אר"י אלמלא מקרא כתיב אי אפשר לאומרו מלמד שנתעטף הקב"ה כש"ץ והראה למשה סדר התפלה א"ל כ"ז שישראל חוטאין ויעשו כסדר הזה אני מוחל להם, והרבה מקדמונים דקדקו יעשו היינו יעשו ממש כמדותיו ית"ש מה הוא רחום וכי הוא מצות והלכת בדרכיו והרבה מקדמונים ס"ל יעשו היינו יקראו במו פיהם בעטיפת י"ג מדות של רחמים והקב"ה מוחל להם ובזה פי' בעל פנים יפות נוסח הפייט א' הורית לו לומר שלש עשרה להכריע להוראה דהכוונה כפשוטו אם יעשו היינו יקראו במו פיהם דא"א לומר יעשו ממש היינו להתנהג במדתו מה הוא רחום וכו' א"כ במדה הראשונה מה אית לך למימר מה הוא א' וכו' הא לא איש א' וע"כ ממדת א' נשמע דהכוונה כפשוטה באמירה בעלמא סגי וז"ש א' הורית לנו לומר שלש עשרה ממדת א' יוצא הוראה לכל ישראל לומר שלש עשרה ובאמירה בעלמא הקב"ה מוחל עונותם עכ"ד ועוד איתא בספרים שדבר זה תלוי בפירוש דברי רש"י ז"ל פ' וישלח ויבא יעקב שלם וכו' ויבן שם מזבח ויקרא לו א' אלקי ישראל ופירש"י שם לא שהמזבח קרוי א' אלקי ישראל אלא ע"ש שהי' הקב"ה עמו והצילו קרא שם המזבח ע"ש הנס וכו' ורבותינו פי' שהקב"ה קראו ליעקב א' עכ"ד רש"י ז"ל וא"כ לפי"ז נראה דגם אדם יכול להתעלה במעלה עליונה עד שהקב"ה יקרא אותו בשם א' ויש לומר לפי"ז דמה שאמרו בגמ' יעשו היינו יעשו ממש כמדותיו דהא גם למדת א' יכול האדם להעלות עצמו ועי' בבני יששכר מאמר ברית כרותה, ובזה כראה לפרש דברי הגמ' פסחים כ"ב שמעון העמסוני הי' דורש כל אתין שבתורה כיון שהגיע לאת ד' א' תירא פירש [כי מי ראוי לרבות לירא עם הקב"ה] עד שבא ר"ע ודרש את ד' א' תירא לרבות ת"ח ויש להבין הכי שמעון העמסוני שדרש כל אתין שבתורה לא יכול לודרש גם את זה והוא פלא, וע"כ לומר דנחלקו באיזה ענין ויש להבין במה נחלקו, ונ"ל דדוקא ר"ע לפי מדרגתו ואהני לי' שיטתי' למידרש את ד' א' תירא לרבות ת"ח עפי"מ שנמצא כתוב בשם הגאון מהר"ש מאיסטראפאליע לפרש הכתיב כל אשר יעבור תחת השבט העשירי יהי' קודש לד' דקאי על עשרה הרוגי מלכות שנהרגו על מכירת יוסף והיינו כל אשר יעבור תחת השבט ר"ל שעברו מן העולם היא תחת השבט היינו שבטי יה לכפר על חטאתם אך לפי"ז לא הי' צריכים להיות אך תשעה כי יוסף לא חטא וגם ראובן ובנימן לא הי' שם אכן ידוע דבשעת מעשה הצטרפו עמהם השכינה כביכול שלא יגלה מצפונם ולזה נהרג גם העשירי דהוא עשירי לכפר על ד' והיינו והעשירי [ר"ל למה נהרג העשירי] יהי' קדש לד' והבן והיינו דאמרו לו אשריך ר"ע שיצאה נשמתך באחד ר"ל בשביל אחד היינו השכינה כביכול עכ"ד הקדושים ועפי"ז יש לפרש הגמ' הנ"ל ר"ש לא הי' רוצה לידרש את ד' א' לרבות ת"ח כי לא איש א' ואל מי תדמיוני ואשוה וגם כי אדם לא יוכל להעלות במדרגת א' וע"כ פירש עד שבא ר"ע שהוא נהרג למען שמו ית' בשביל השכינה והרי מזה שגם אדם יכול להעלות במעלות עליון עד שיהא נחשב כביכול תמורת שם ד' ושפיר יכול למידרש את ד"א לרבות ת"ח והבן, ובזה יבואר הכתוב כאן מה ה' א' שואל מעמך כי אם ליראה את ד' א' ר"ל את לרבות ת"ח ובמה איפוא זכינו לדמות פני יצור ליוצר ה' הא לא איש א' ואין דומה לו וע"כ אמר הכתוב ללכת בכל דרכיו [ר"ל לקיים והלכת בדרכיו] בכל מדותיו אף במדת א' ובזה אנו באין לידי