עצי חיים על התורה ר

והיינו שאמר כי מראש צורים אראנו ומגבעות אשרנו ופרש"י אני מסתכל בראשית שלהם האבות ומשו"ז לא זעם ד' ומנהיג העולם לישראל במדה"ר ואמר מי מנה עפר יעקב וגו' ע"ד שפי' אא"ז זצ"ל ביש"מ פ' אחרי בנדב ואביהו שמתו על שלא נשאו נשים ע"ד האמור לעיל מפני שלא נשאו נשים וא"כ לא חששו על קיום העולם וע"כ במדתם נמדד להם במדה"ד עיי"ש באורך, וז"ש מי מנה עפר יעקב ומספר את רבע ישראל כפרש"י רביעותיהן וא"כ גם הם בעקבות אבותיהם ילכו לעורר מדה"ר ע"י מה שיחושו על קיום העולם על כן מתנהג הקב"ה עמנו במדה"ר בזכות אבותינו הקדושים שהתעוררו מדה זו בעולם עלינו. עוד יאמר לפרש הפסוק הנה עם יצא ממצרים וגו' עפ"י המבואר בעש"מ עה"פ כי האדם יראה לעינים וגו' כי תפוח עקבו של אדם הראשון הי' מכהה גלגל חמה כלומר שהי' אדם הראשון כלו שכלי מכף רגלו עד ראשו והי' תפוח עקבו משיג יותר מגלגל חמה ואחר החטא נעשה כתנות עו"ר בעי"ן עו"ר תחת או"ר ואין בו השנה רק בלב ומוח בלבד. וז"ש כי האדם הראשון יראה לעינים ע"כ אלקים יראה רק ללבב עכ"ד. ובזה פי' א"ז זצללה"ה ביש"מ כי מלאה הארץ (הוא הגוף) דעה את ד' וגו' עכ"ד ועיין בייט"ל פ' ויחי מש"כ שם והנה כשעמדו ישראל על הר סיני וחנו שם נגד ההר פסקה זוהמתן ונזדככו אבריהם כולם ועלו למעלה עד שהשיגו הכל כמו קודם החטא וע"מ כן הוציאם ד' בחמלתו ממצרים לקבל התורה על הר סיני ושיהא כליותיהם ואבריהם יועצים חכמה ותבונה לדעת שלימות ההשגה, וז"ש הנה עם יצא ממצרים והיינו ע"מ לקבל התורה ובזה נתמלאו כלו שכלי והנה כסה את עין הארץ ופי' בת"א הא חפא ית עין שמשא דארעא ר"ל שהי' מלאים שכלי עד שהם מכסים את עין השמש כמו אדה"ר שהי' מכהה גלגל חמה והיינו כסה את עי"ן הארץ ר"ל מה שהי' קודם מ"ת עי"ן הארץ היינו בעי"ן ועתה נעשה תחת העי"ן אל"ף כי מלאה כל הארץ דעה כנ"ל ולכן הוא יושב ממל' ופרש"י להכריתני כי לאחר מתן תורה כתיב חרות על הלוחות ודרשו חכז"ל חרות משיעובד מלכיות ולא הי' ישראל יראים משום אומה ולשון ועתה הוא יושב ממלי ולכן ויגר מואב מפני העם מאוד. כי מראש צורים אראנו ומגבעות אשורנו הן עם לבדד ישכון ובגוים לא יתחשב תמות נפשי מות ישרים ותהי אחריתי כמוהו וגו' יתבאר דהנה ידוע מחלוקת הקדמונים יש אומרים דמי שיש לו נטי' לרע וכובש את יצרו גדול מזה שנולד במזג טוב ויש אומרים דאותו שיש לו נטי' לרע הגם שכבש את יצרו עכ"פ יש לו תכונה רעה בנפשו ע"כ אותו שנולד במזג טוב עדיף וזהו דעת הרמב"ם ז"ל ומוזלה"ה בישמח משה בהפטרה לפ' ראה כתב דאלו ואלו דברי אלקים חיים דהתחלת האדם ודאי העיקר כיש אומרים דאם נטבע כן מבטן צדיק מה פעל אבל לאחר הכיבוש ומנוחה יכבשנו כ"כ עד שיבא לבחינת דוד המלך ע"ה ולבי חלל בקרבי ואחז"ל שהרגו ליצה"ר וזהו ודאי מה טוב ועדיף מהלוחם כל ימיו כללו של דבר דבתחלה קיי"ל כיש אומרים ובסופו כהרמב"ם ובזה פי' הפ' סוף דבר הכל נשמע את אלקים ירא וגו' דסוף צריך להיות את אלקים ירא בלי שום נטי' כלל כי זה כל האדם עיי"ש. וזש"ה כי מראש צורים אראנו ומגבעות אשורנו ופרש"י אני מסתכל בראשית שלהם ר"ל ע"ד שאמרו חז"ל (סוכה כ"ב) צדיקים נדמה להם כהר הרי דקראו חז"ל ליצה"ר בלשון הר ואיתא שם שבע שמות נקרא היצה"ר ואחד מהם אבן שנאמר והסירותי לב האבן מבשרכם, וז"ש אני מסתכל בהם בראשיתם שבתחלה יש להם מלחמת היצה"ר שנקרא צור (אבן) ומגבעות אשורנו קאי ג"כ על היצה"ר שנקרא הר ואח"ז הן עם לבדד ישכון בלי יצה"ר ובלי תערובות רע בטוב רק הפכו כולו לטוב ורמז עוד באומרו ובגוים לא יתחשב כי כל אלה המחשבות זרות אשר יחשבו קודם הכיבוש ומנוחה מן היצה"ר אינם נחשבים כי בישראל מחשבה רעה אינו מצטרף למעשה ובגוים 'לא' יתחשב ר"ל המחשבה רעה בגוים יחשב להם למעשה ואמר תמות נפשי מות ישרים ר"ל כאשר הם לאחר זמן שיעלו במעלה הנשגבה ותהי אחריתי כמהו ר"ל כאחרית שלהם לאחר הכיבוש והפכו כלו לטוב ובזה סדר שבחן של ישראל דמתחלה הם