עצי חיים על התורה רא

בתערובות של היצה"ר ואח"כ יהפכו כלו לטובו זהו השלמת האדם ביתר שאת בתחלתו כהיש אומרים ובסופו כהרמב"ם כנ"ל. לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל ה"א עמו ותרועת מלך בו אל מוציאם ממצרים כתועפות ראם לו, ופרש"י ז"ל לא הביט הקב"ה עון ביעקב כשהם עוברים על דבריו אינו מדקדק אחריהם להתבונן באוניות שלהם ה' אלקיו עמו אפי' מכעיסין וממרים לפניו אינו זז מתוכם ע"כ וקשה דלמה ד' נושא פנים להם ואינו מדקדק אחריהם כשהם עוברים על דבריו ואיפכא אמרי' כל האומר הקב"ה וותרן יותרו מעוהו ועיין בפר"ד דרך מצרים ודרך הערבה. והנ"ל עפי"ד מוזלה"ה בס' יש"מ פ' נצבים מביא בשם ספה"ק קושי' גדולה על עוברי עבירה ר"ל והיא תמוה קיימת דלית לה פירוקא אשר נערוך מול האיש הזה כי ממנ"פ אם הוא מאמין באמת שהשי"ת רואה אותו ומשגיח על מעשיו איך פנים יעוז כ"כ למרות אחרי רצונו יחשוב נא בדעתו הלא אם הי' עומד כעת אדם כנגדו ועוד אדם חשוב בודאי לא הי' עושה דבר וא"כ איך יעשה זאת לפני מלך מה"מ הקב"ה ואם יעלה על דעתו שאין השי"ת רואה זו קשה מן הראשונה שהוא כופר בעיקר השגחת השי"ת בכל מקום וזמן ומי הוא זה אשר בשם ישראל יכונה שלא ימסור נפשו למיתה בכדי שלא יכפור בעיקר והנה לא מצאנו מענה לקושי' זו רק מ"ש חז"ל בריש סוטה אין אדם חוטא אלא א"כ נכנס בו רוח שטות כי בלא רוח שטות א"א לשום בר דעת לעבור עבירה אם יעלה על דעתו קושי' הנ"ל וא"כ קלקולו זו תקונו אף אם עבר עבירה במזיד מ''מ כשוגג יחשב לו כיון שמאמין בד' א' ובמלכותו עכ"ד, ובזה פירשתי הסמיכות מה שאנו אומרים בעשי"ת א"מ חטאנו לפניך, א"מ אין לנו מלך אלא אתה דכבר עמדו כולם לפרש השייכות זל"ז, ועוד דהפסיק בתפלה ותחנונים לסדר שבחו של מקום ובמלכותו, ולפי הנ"ל ניחא שפיר וה"פ אף דחטאנו לפניך עכ"ז אנו מבקשים בדין לסלוח לנו על חטאתינו כיון דאין כאן רק שגגה ורוח שטות שאין לנו מלך אלא אתה ר"ל שאנו מאמינים בד' ובמלכותו לעולם ועד שהוא בוחן כליות ולב ואין דבר נסתר ממנו וא"כ איך יתכן לעבור עבירה וע"כ הוא רוח שטות. ובזה יש לפרש ג"כ לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל ופרש"י כשהם עוברים על דבריו אינו מדקדק אחריהם וקשה מ"ט נושא ד' להם פנים והכתיב לא ישא פנים וע"ז אמר ד' א' עמו ותרועת מלך בו ר''ל שהם מאמינים בד' ובמלכותו עלינו וא"כ לא יתכן בהם שום עבירה דאם מאמין בד' אשר רואהו גם במסתרים כי מלא כל הארץ כבודו היתכן לעבור עבירה מול פני הקב"ה אלא א"כ רוח אחרת ודעת שוטים אתו בזה וע"כ אין הקב''ה מדקדק אחריהם והבן. א"י עפימ"ש הרמ"א באו"ח סי' א' שויתי ד' לנגדי תמיד הוא כלל גדול בתורה ובמעלות הצדיקים ההולכים לפני ד' וכו' עד כ'''ש כשישים על לבו שהמלך מה"מ עומד עליו ורואה במעשיו כדכתיב אם יסתר איש במסתרים וגו' מיד יגיע אליו היראה וההכנעה והפחד ובושתו ממנו תמיד וכו' ע"כ, וזהו לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל ר"ל לא יראה בישראל שום ערות דבר ועבירה היפך רצון הבוב"ה וזהו ע"י כי ד' אלקיו עמו בכל עת לנגדו וכישים אל לבו שהשי''ת עומד ורואה במעשיו יאחזמו רעד ויגיע אליו היראה וההכנעה וימנעו מלעבור נגד רצונו ית"ש והבן. מה טבו אהליך יעקב וגו' ובגמ' מתוך ברכתו של של אותו רשע ניכר מה שהי' בלבו לקללם ביקש שלא יהי' להם בתי כנסיות אמר מה טבו אהליך יעקב ביקש שלא תשרה שכינה על ישראל אמר משכנותיך ישראל, והקשו איך מוכח שהי' בלבו לקללם באופן זה ונהפך באופן אחר. ונראה עפ"י המדרש בשעה שבקש הקב"ה להחריב את ביהמ"ק אמר כל זמן שאני בתוכו אין העכו"ם נוגעים בו אסלק שכינתי ממנו ואעלה על מכוני הראשון הה"ד אלך ואשובה אל מקומי עד אשר יאשמו ובקשו פני ועיין בפר"ד דרוש כ"ה והנה י"ל דמה שרצה בלעם לקלל שלא יהי' להם בתי כנסיות אין הכוונה שלא יעשו להם כלל בתי כנסיות דהא זה תלוי בבחירתו וברצונו של איש וכמו