עצי חיים על התורה קנט

הפ' זאת החי' הנ"ל. והנה זה ניחא בישראל דוקא דמחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה וא"כ אף שקיום המצוה בפועל אינו נותן שלימות לנפש עכ"פ מקיים המצוה במחשבה אבל באוה"ע המחשבה טובה אינו מצטרף למעשה וא"כ לא שייך גבי' שום מצוה כגון זו. (והטעם דגבי ישראל מחשבה טובה מצטרף למעשה ולא כן באוה"ע מבואר במפו' משום דישראל מקורם טוב ואיקו אחזקי' חזקת אבהתא ולא כן באוה"ע זנתה אמם הובישה הורתם כידוע) וז"ש המדרש זאת החי' אשר תאכלו ודרשו רבותינו חי' אכול שאינה חי' לא תאכל ור"ל דנבילה או טריפה שאינה יכולה לחיות אסור לאכול והטעם כמבואר שהם מולידים הפסד בהגוף וא"כ קשה קי' העיקרים הנ"ל האיך נותנים שלימות לנפש מצוה כזו וע"כ כנ"ל דהעיקר בהמצוה זו רק המחשבה והכוונה לבד וע"כ אמר ע"ז המדרש עמד וימודד ארץ שלא מצא אומה שתהא ראוי' לקבל התורה אלא ישראל כיון דלדידהו מחשבה טובה אינו מצטרף למעשה וא"כ מצוה זו מה זה עושה משא"כ בישראל שפיר יוכלו לקיים עכ"פ במחשבה והבן. ובזה יתבאר והבדלתם בין הטמאה לטהורה בין שנשחט רובו של סימן לנשחט חציו. כמו שכתבתי לעיל דעיקר מצוה זו מצד המחשבה לבד לשם ד'. וזש"ה ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי. ופירש"י שלא יאמר אדם נפשי קצה בבשר חזיר כלו' מניעת בשר חזיר שלא אוכל לא יהי' מצד עצמו וגופו שקצה בו כי אם המניעה יהי' יען אשר ד' צוה שלא להתגאל בו ואבי שבשמים גזר עלי וזהו טהרת המחשבה ואבדיל אתכם מן השמים להיות לי שבשביל זה נתן הקב"ה תורה לעמו ישראל דייקא ולא לאוה"ע יען כי באוה"ע אין מחשבה טובה מצטרף למעשה לא שייך גבי' כגון מצוה וו שמקיימין מצד המחשבה דייקא ומשו"ה הבדלתי אתכם מן העמים כיון שישראל יוכלו לקיים המצות כגון נבילה וטריפה וכדומה שקיומן תלוי ועומד רק בהכוונה זכה בלתי לד' לבדו פורש מן העבירה שלא לעבור פי ד' ח"ו ומקבל עליו עול מלכות שמים והבן. א מ ר אמור אל הכהנים בני אהרן ואמרת אליהם לנפש לא יטמא בעמיו כפול הלשון אמור ואמרת, גם דקדוק האלשיך לנפש לא יטמא בעמיו למה לא אמר למת. ונ"ל עפימ"ש בספר פנים יפות פ' קדושים לפ' מה שתקנו לומר אשרינו מה טוב חלקינו ומה נעים גורלנו ומה יפה ירושתנו. כי עבודת ה' וקיום מצותיו ראוי לנו מג' פנים הא' כי הנשמה חלק אלקי מממל הוא ראוי לדבק בשורשה וזהו מה טוב חלקינו והשני היא העצה הטובה היעוצה לנו מאת ה' בתורתו הקדושה כדכתיב ובחרת בחיים וזהו מה נעים גורלנו והג' ראוי לנו מצד אבותינו הקדושים שזכו אותנו בקדושתם בדורי דורות וזהו מה יפה ירושתינו עכ"ד עיי"ש ולדרכו ירמוז הכ' אמור אל הכהנים בני אהרן וגם מצד העצה היעוצה לנו מאת השי"ת וז"ש ואמרת אליהם ר"ל למענם לטובת עצמם הנני נדרש וגם הזהיר הכ' לנפש לא יטמא פי' הנשמה חלק אלקי ממעל וראוי להיות כהווייתה ושורשה והבן. א"י עפימ"ש בייט"ל פ' מטות בשם דודו הגאוה"ק ארי' דבי עילאי דהענין עיקר עבודת הלוים בשירם ובזמרם לעורר לבבות ישראל לתשובה ומבן חמשים שנה נפסל בקול ולא הי' יכול לעשות עבודתו עי' רמב"ן עכ"ז עמד על משמרתו עם אחיו הלוים והי' מתבודדים בינם לבין קונם ובכן הי' מעוררים הלבבות לתשובה וז"ש ומבן חמשים שנה וגו' ולא יעבוד עוד בפועל ממש ועכ"ז ושרת את אחיו לעורר הלבבות עכ"ד ז"ל וז"ש אמור ואמרת להזהיר גדולים על הקטנים היינו הגדולים הם מוזהרים על הקטנים אשר בעבודתם יפעלו התעוררת ושפע קודש להקטנים והיינו לנפש לא יטמא בעמיו. בעוד שהוא בתוך עמיו ר"ל בזה אשר הם בקושרות עם ישראל אחוזים זה לזה יכולו לעורר את ישראל הכלל כלו לטהרת נפשם. נבילה וטריפה לא יאכל לטמאה בה וגו' ושמרו משמרתי ולא ישאו עליו חטא ומתו בו כי יחללהו אני ה' מקדשם. ויל"ד הא כבר כתיב