עצי חיים על התורה קס

נבילה וטריפה לא יאכל עי' רש"י גם למה כפל לומר אני ה' מקדשם. ונראה עפי"מ שחקר העיקרים איך יהי' שלימות לנפש מחלק המשפטים שבין איש לרעהו והלא אינם אלא תיקון המדיני וישוב העולם והעלה כי הם נותנים שלימות לנפש מצד המחשבה והכוונה שמכוין בהשמרם לקיים מכות השם לא בשביל תיקון המדיני לבד. ובזה פי' בייט"ל סו"פ שמיני הפ' בפ' אחרי ושמרתם את חקתי ואת משפטי אשר יעשה אותם האדם וחי בהם כלו' אפי' המשפטים שצריך לעשותם בשביל שיחי' בהם חיי עוה"ז בקיבוץ המדיני לא יהי' כוונתו בשביל זה כ"א מכח אני ה' גזרתי ועיי"ש עוד בייט"ל בהא דמבואר בס' החינוך פ' משפטים הטעם הפשוט באיסור נבילה וטריפה כי הטריפות וכ"כ הנבילות מולידים הפסד אל הגוף האוכלים וא"כ קשה איך יתכן שיתן שלימות לנפש קיום מצוה זו וע"כ צ"ל כי עיקר השלימות לא בשביל המעשה ר"ל מה שמקיים בפועל לבלי לאכלו כ"א מהכוונה שאינו אוכל בשביל שצוה הי"ת שלא לאכלם עכ"ד עיי"ש. ובזה נלע"ד לפ' הגמ' מנחות דף מ"ה עה"פ כל נבילה וטריפה מן העוף ומן הבהמה לא יאכלו הכהנים ופריך כהנים הוא דלא אכלי הא ישראל אכלי ומשני רבינא כהנים איצטרכי לי' סד"א הואיל ואשתרי מליקה לגבי לשתרי נמי נבילה קמ"ל עכל"ה והקשה בדורש לציון הא אכילת קדשים הוא עשה משו"ה דוחה ל"ת אבל מה"ת לומר דאישתרי נבילות וטריפות בשביל דאישתרי מליקה. וע' בקדושת יו"ט סו"פ זו ולהנ"ל י"ל ע"ד אגדה כיון דהטעם באיסור נבילה היא משום שמולידים הפסד אל הגוף וא"כ כיון דבכהנים הטבע גופי' אשר אין מזיק להם הנבילות דהא דרכי' דרכי נועם כתיב ובודאי אכילת קדשים אשר צוה ה' לכהנים שיאכלו מליקה אין מזיק להם ושומר מצוה לא ידע דבר רע וא"כ הי' יכול לומר דכל נבילות וטריפות אין מזיק להם וסד"א דמותר להם לאוכלם אכן כיון דאינן שומרים מצות ה' לא בשביל הנאתינו כ"א הכוונה לקיים מצות ה' ועל כן בנבילות וטריפות דלא יאכל הוא מטעם רק בשביל קיום מצותיו ולא משום שהיא נזק לגוף וא"כ גם בכהנים דאישתרי מליקה לגבי' אפי"ה לא אישתרי נבילות וטריפות כיון דרק מליקה דהוא מצות עשה דאכילת קדשים דוחה ל"ת אבל בשאר נבילות וטריפות גם בכהנים איסורו במקומו עומד. וזש"ה נבילה וטריפה לא יאכל לטמאה בה ר"ל כיון דהכ' דיבר כאן בכהנים ע"כ אמר דלא יאכלו גם הכהנים נבילה וטריפה אף דלא שייך הפסד אל הגוף דהא אישתרי מליקה לגבי' עכ"ז לא יאכלו משום שלא לטמאה בה ר"ל כדי שלא יטמאו בהם כי עיקר שלימות לנפש מכח קיום המצות היא בשביל הכוונה כדי לקיים מצות ה' ולא לתכלית הנאתינו ולא בשביל פגם הנפש ואמר הכ' ושמרו את משמרתי דייקא בשביל שהוא משמרת ה' ולא ישאו עליו חטא ומתו בו כי יחללוהו אני ה' מקדשם כדי לקיים מצות השי"ת ובכן נותן המצוה שלימות לנפש אדם לקדש עצמו והבן. שור או כשב וגו' ובמד"ר ר"ל פתח הן אתם מאין ופעלכם מאפע וגו' הן אתם אומה אחת אתם לי וכו' ופעלכם מאפע כל טובות ונחמות אינם אלא בשביל פועה שפעיתם ואמרתם נעשה ונשמע תועבה יבחר בכם אותה תועבה שכתוב עשו להם עגל מסכה הביאו לפני קרבן שנאמר שור או כשב וצ"ב ועיין בייט"ל ובדרכו אלך אך באופן אחר קצת בהקדם מ"ש בחן טוב הובא ביש"מ פ' זו בשם חכמי קשטיליא עה"פ ילך נא ד' בקרבנו וגו' וז"ל שאמר משה להקב"ה למה יחרה אפך בעמך ואם מפני קישוי ערפם ועודם מתחזקים בהטומאה שהורגלו במצרים הלא אדרבה זו טענה חזקה לקרבם אליך כיון שטבעם קשה עורף וחזקים להפוך פניהם מדבר שהרגלו כמו כן יהי' עם קשה עורף אחר שיורגלו בעבודתם יהי' חזקים באמונתם וז"ש ילך נא ד' בקרבינו כיון שעם קשה עורף עכ"ד ז"ל ובזה יש לפ' מה שאחז"ל גם אלה תשכחנה זה מעשה עגל ואנכי לא אשכחך זה מעשה סיני, דהנה לולא אותו חטא הי' מקום לומר אף שאמרו נעשה ונשמע וקבלו התורה מ"מ פן ישכחו אח"כ מה שקימו וקבלו עליהם אבל מכח שעשו אותו מעשה מחמת שהורגלו כן במצרים בזה ניכר אשר אחר שירגלו בתורה ומצות יהיו חזקים באמונתם ולא יעברו וזש"ה הן אתם אומה אחת אתם לי שהם קשה עורף וחזקים באמונתם ופעלכם מאפע שפיעתם ואמרתם