עצי חיים על התורה קו

בי''ד בלי שום פעולת התחתונים לכך אין קורין מגלת חשמונאים עכ"ד הצורך לעניננו, ובזה י"ל דמשום זה בימי משה הי' התגברות ע"י מלחמה והיא פעילה גשמיות דהא דרשו חכמינו ז"ל ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים בשביל שרפו ידיהם מן התורה וע''כ כיון שהי' בלי תורה לכן לא הי' מתנהגים שלא עפ"י הטבע כ"א ע"י פעולה גשמיות לא כן לעת"ל שיעבור רוח הטומאה מן הארץ וימלא הארץ דעה והכל יהי' דבקים בה' ובתורתו יהי' הישועה שלא עפ"י הטבע בלי שום סיוע מפעולת התחתונים כ"א ע"י הקב"ה בעצמו ובכבודו. וזש"ה כתב זאת זכרון בספר דהתגברות על עמלק שיהי' לעתיד תכתוב בספר לקרותו בכל דור ודור כי תורה היא וללמוד אותה צריך ושים באזני יהושע ע"י הקריאה היא שימה באזני יהושע ואמר הטעם כי מחה אמחה בעצמי את זכר עמלק שלא עפ"י הטבע וע"כ צריך לקרותו כיון שהוא תורה. ובזה יש לפרש מה שאמר משה מי אנכי כי אלך אל פרעה ואמר לו השי"ת בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את הא' על ההר הזה, דהנה משה רצה שיהי' הכל עפ"י נס בלי שום פעולה גשמיות כ"א ע"י הקב"ה בעצמו ובכבודו וע"כ אמר מי אנכי כי אלך אל פרעה ר"ל למה צריך הוא לילך לפרעה ולמה לא יעשה הקב"ה נס בלי שום פעולה גשמי היינו על ידי שליחות בו"ד והשיב לו הקב"ה בהוציאך את העם תעבדון את הא' ור"ל כיון שעתה הוא עוד קודם שקבלו ישראל התורה לכן ההנהגה היא עפ"י הטבע קצת וצריך לשליחות לפרעה על ידי בו"ד. כי יד על כס ק' מלחמה לה' בעמלק מדור דור להבין פי' הכתוב בפשיטות אפ"ל עפימ"ש חז"ל במשנה (ר"ה ד' כ"ט) והי' כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל וגו', וכי ידיו של משה עושות מלחמה אלא לומר לד כל זמן שהי' ישראל מסתכלין כלפי מעלה ומשעבדין את לבם לאביהם שבשמים הי' מתגברין וכו' עיי"ש, והנה אמרי' בגמ' יומא (פ"ו) גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד, והנה עיקר התשובה היא החרטה וקבלה בלב בשיעבוד הגוף והנפש לעבודתו ית"ש. וזש"ה כי יד על כס י"ק היינו במה שהרים משה את ידיו לאל עליון לשעבד את לבן של ישראל לאביהם שבשמים וזהו על כס י"ק דהא הקבלה בלב מגעת עד כסא הכבוד בזה מלחמה לה' בעמלק עי"ז דידן נצח דכיון שהי:

ישראל משעבדין את לבם לאביהם שבשמים הי' מתגברין ולה' הישועה ללחום לנו באויבינו ולמחות שמו של עמלק במהרה בימינו אמן יתרו וישמע יתרו – את כל אשר אי למשה וגו' וברש"י ז''ל מה שמיעה שמע ובא קריעת ים סוף ומלחמת עמלק ובגמ' זבחים (ד' קט"ז) איתא בזה הלשון מה שמועה שמע ובא להתגייר, קריעת ים סוף ומלמחת עמלק. והקושי' מפורסמת דמה מקשה מה שמועה שמע ובא הלא מפורש בקרא וכן מה מתרץ קריעת י"ס ומלחמת עמלק הלא כתיב את כל אשר עשה וגו' ולמה נקט רק ב' דברים הללו, ונראה לפ' בס"ד דהנה הר"ם אלשיך ז"ל סוף פרשת בשלח הקשה מה גדלה החרדה הזאת במלחמת עמלק שהי' צריך משה להרים ידו כל היום ואהרן וחור לתמוך ידיו מזה אחד ומזה אחד וגו'. ובכל אלה רק החלישו אותו ולא כלו אותו מן העולם וכי ח"ו יש מעצור ביד הקב"ה להפיל שר שלו מן השמים תחת כפות רגליהם ואח"כ ממילא יכלה אומתו מלמטה כדמצינו בשארי אומות יפקוד ד' על צבא מרום ואח"כ על מלכי האדמה וגו' וכדאיתא בקריעת י"ס וירא ישראל את מצרים ודרשו ז"ל את שר של מצרים וכן מצינו בכמה מקומות מפורסמות. ותי' דחילוק יש בדבר כי בשארי אומות ודאי כן היא שמשפיל מקודם את השר ואח"כ ממילא כלתה הרעה אליהם למטה, אבל לא כן במלחמת עמלק ידוע שהשר שלו הוא השטן הוא היצה"ר הוא הס"מ שמו אשר כל מפלתו תלוי בבחירתנו להתגבר עליו ולהשליט עליו היצר טוב ולעקרו מקרב לבבינו ואח"כ יגמור השי''ת וימחה שמו מלמעלה, ובזה פי' כי מחה אמחה