עצי חיים על התורה קז
Atzei Chaim (torah) 107 · עצי חיים על התורה · free full Hebrew text
Open in the reader →פי' כי אם מחה מלמטה אז אמחה מלמעלה את זכר עמלק מתחת השמים עכת"ד. ונקדים עוד דהנה בס' יש"מ פ' אמור הק' על מה דאי' בפ' החולץ על מה שאמרה רות עמך עמי שאמרה לה חמותה אסר לן ע"ז וע"ז השיבה אלקיך אלקי ותמה ע"ז הלא עיקר הגירות היא מה שפירשה מע"ז וקבלה עלי' יהדות ועול מלכות שמים ומה השאלה ומה התשובה ומביא שם בשם ס' עיר בנימין שעמד ע"ז ומביא מספרו נחלת בנימן שעמד על המחקר בעיקור קבלת גרים דלכאו' הוי כעין השגת גבול כי בהנחל עליון גוים מסר לכל אומה ולשון שר שלהם רק יעקב בחר לו ד' וגם האומות קבלו עליהם שר שלהם כ"א לאדון ופטרון ומי יפקיע שיעבודם. אך יש לזה ב' תירוצים הא' כי אין ביד האבות לשעבד לדורות הבאים אחריהם לדעת כמה רבוותא כנזכר בטויו"ד סי' רכ"ח, או כמו"ש הגאון בעש"מ כי גרים מינן הוי ואדחי, והנה בס' זרע ברך שני עי' עה"פ לא יהי' לך אלקים אחרים על פני פירש רש"י ז"ל כ"ז שאני קיים ופי' הוא שלא תאמר שלא נצטוו על ע"ז אלא אותו הדור בלבד ועפי"ז מביא הרב בעיר בנימן הנ"ל להלכה פסוקה שיש כח ביד האבות לשעבד דורות הבאים אחריהם ולכן אמרה נעמי לרות אסר לן ע"ז ואף שלא נצטוו רק אותו הדור בלבד ע"כ מדכתיב על פני מוכח שיש להם כח זה וא"כ גם אתם אסורים להתגייר וממ"נ ולכן השיבה רות אלקיך אלוקי פי' כתי' הב' כי אין זה השגת גבול כי גם אלקיך אלוקי דמינן הוי ואידחי עכ"ד, ועפי"ז נראה לי לתת טעם נכון למה שאמרו אין מקבלין גרים לעת"ל כי אז יהי' הבירור והפירוד כמש"ה ובחנתי' כבחון את הזהב וצרפתים כצרוף את הכסף ולא יהי' מן הדחיים כלל כידוע, והנה הקשו על יתרו למה איחר פעמיו לבא להתגייר א"ע ולמה לא הספיק לו נס יצ"מ ונפלאותיו שהכה ראשית אונם ועשה שפטים בא' ולמה המתין על קי"ס ומלחמת עמלק ולהנ"ל יוצדק דיתרו הי' חושש לנפשו ומתיירא אולי הוא גמר הבירור ולא שייך התי' מינן הוי ואידחי וא"כ בטל הגירות מכל וכל כקו' עיר בנימן הנ"ל אבל אחר ששמע קי"ס שהפיל הקב"ה שר שלהם כנראה מס' הזהר בשלח נ"ב ע"ב וז"ל ההוא שלטנא ממנא דמצראי אחמאי לון קוב"ה דאעביר לי' בנהר דינור דהו' בשפתא דימא רבא מת מ"ט מת דאוקמיה דאעבירי לי' מההוא שלטנותא דילי' עכ"ל. הרי שהשי"ת מפיל תחלה את השר של האימה מתחת, גם שמע מלחמת עמלק שהי' איפכא כנ"ל בשם האלשיך שהוצרכו לכל החרדה והטורח כנ"ל ע"י משה ואהרן וחור ויהושע עם אנשים נבחרים ואח"כ החלישו אותו וע"כ כתב האלשיך דשר של עמלק הוא הס"ס תלוי בבחירתינו ומוכח שעדיין לא הי' הבירור נגמר דלעת"ל יעבור רוח הטומאה מן הארץ וימחה שמו מתחת השמים ואין זכר למו וא"כ שייך שפיר התי' של בעל עשרה מאמרות דמינן הוי ואדחי ולכך בא עכשיו וזה שאלת הגמ' מה שמועה שמע ובא להתגיי"ר קריעת י"ס ומלחמת עמלק וא"ש. וישמע יתרו וגו' וברש"י מה שמיעה שמע ובא קרי"ס ומלחמת עמלק. וי"ל עפי"ד הגמ' חולין (דף ז') ברפב"י שאמר לנהר גינאי חלוק לי מימך ואעבור בך אמר לי' אתה הולך לעשות רצון קונך ואני הולך לעשות רצון קוני אתה ספק עושה אני ודאי עושה א"ל אם אי אתה חולק גוזרני עליך שלא יעברו בך מים לעולם, ופי' המהרש"א שהתשובה היתה שהספק שלי התלוי בבחירה שלי טוב מודאי שלך שההכרח לא ישובח ולא יגונה וספק שלי התלוי בבחירה כדאמרי' הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים טוב מהם עכ"ל. ובזה י"ל בדברי המדרש לעיל בפ' בשלח וז"ל וכיון שהלך משה לקרוע את הים לא קבל עליו להקרע אמר לו הים מפניך אני נקרע אני גדול ממך שאני נבראתי בשלישי ואתה בשישי, וי"ל דה"ק הים שהוא הולך לעשות רצון קונו עוד מיום השלישי וא"כ כבר קדם לו הציוו מהקב"ה שילך כדרכו של הים וע"כ הוא קודם למשה אף שגם הוא הולך לעשות רצון קונו דמאי אולמא האי מצוה מהאי מצוה דקדים אבל לפי האמת דמה שעשה משה רצון קונו הוא טוב יותר ממה שעושה הים כיון שאדם הוא בעל בחירה אבל הים שעושה הכל בהכרח אינו משובח כמו מעשי בני אדם כנ"ל דהכל בידי שמים חוץ מיראת שמים.