עצי חיים על התורה קד

אמר משה באז חטאתי לפניך שאמרתי ומאז באתי אל פרעה באז אני מתקן אז ישיר. ונראה דהנה הרמב"ם פ"ו מהל' תשובה הקשה הלא כתיב ועבדום וענו אותם הרי גזר על המצרים לעשות רע ולמה נפרע מהם, ותי' הראב"ד שם כי הבורא אמר וענו אותם והם עבדו בהם בפרך כענין שנאמר אני קצפתי מעט והם עזרו לרעה לפיכך נתחייבו עכ"ל. ויש להקשות על תי' הראב"ד מהא דהקשו המפו' היכן נתקיים הגזירה של ועבדום ועכו אותם ארבע מאות שנים והלא לא הי' מעבודה וענוי למחצה ולשליש ותי' כובד העבודה שעשו בהם באותן השנים דכתיב וימררו את חייהם בעבודה קשה נחשב כאלו נשתעבדו בהם ד' מאות שנה, עי' בפר"ד וא"כ לפי"ז קשה שוב קושי' הרמב"ם אמאי נענשו המצרים אע"ג שעבדו בהם בפרך מ"מ הא כובד העבודה השלים השנים אשר היתה הגזירה ד' מאות שנים וא"כ הכובד העבודה בכלל הגזירה היא דאלולי כובד העבודה הי' מתעכבים במצרים עוד עד ד' מאות שנים. אך י"ל לפי דברי המדרש בפ' בא עה''פ החדש הזה הה"ד קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים בזכות אבות שנקראו הרים כדכתיב שמעו הרים וגו' וא"כ מבואר משם דגם בלא כובד העבודה הי' נגאלים בזכות אבות קודם שהגיע העת קץ דהא ל"ל דכובד עבודה השלים הקץ א"כ זכות אבות מאי מהני וא"כ לפי"ז שפיר קאמר הראב"ד דנענשו בשביל כובד העבודה שעבדו את בני ישראל בפרך. ובזה יש לפרש וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים אז ישיר משה ובני ישראל וגו'. דהנה מבואר ביש"מ פ' וישב בשם הירושלמי שהצדיקים שהנס נעשה להם בדין אינם מחוייבים לומר שירה רק שאומרים בדרך נדבה אבל שאר ישראל שעושה להם בחסדו הם מחוייבים לומר שירה ועיין בייט"פ לחנוכה שכתב ג"כ הכי מדעת עצמו עיי"ש וי"ל בזה כיון שראו ישראל את מצרים מת על שפת הים, והי' קשה להם למה נענשו מצרים וכי מפני שעבדו בהם בפרך הוא כובד העבודה הא אדרבה שהיא השלים הזמן של הגזירה וע"כ צ"ל שהי' יוצאים גם בלא"ה קודם הזמן מפני זכות אבות וא"כ דנעשה להם הנס כ"א מחסדו ית"ש דזהו ג"כ מרוב רחמיו וחסדיו של הקב"ה לזכור לנו זכות אבותינו אם אינם כדאים מעצמם ע"כ אז כשראו הנס מה שנעשה עם המצריים הבינו כי מחוייבין לומר שירה ולכן אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לה' דייקא רומז כי החסד היא מה' מלא רחמים ומחויבין בדין לומר שירה. והנה משה שאמר להקב"ה ומאז באתי לדבר בשמך הרע לעם הזה. היינו כי חשב בדעתו דמה שנכבד העבודה על העם הוא כדי לצאת קודם הזמן וע"כ כיון שבא משה לגאול אותם עתה הי' עוד יותר כובד העבודה כדי שיהי' תיכף נשלם הזמן אבל משה רבע"ה ביקש מהקב"ה שגם בלא כובד העבודה יצאו קודם זמנם, בזכות אבות ידלג על ההרים כנ"ל וע"כ הרע למשה ואמר לו הקב"ה עתה תראה אשר אעשה לפרעה כי ביד חזקה ישלחם היינו גם עתה עוד קודם שנשלם הזמן עכ"ז יהי' עונש לפרעה ולמצרים והוא כי ביד חזקה ישלחם כיון שיצאו בזכות וא"כ מגיע לו עונש בעבור כובד העבודה וזהו ביאור המדרש אמר משה באז חטאתי לפניך היינו שהרע למשה על כובד העבודה כדי שיגאלו ישראל בזכות אבות א"כ הוא בחסדו של הקב"ה ע"כ מחויבין לומר שירה. ויאמרו אליהם בני ישראל מי יתן מותינו וגו' דאם ימיתו מה להם בסיר הבשר, למען אנסנו הילך בתורתי צ"ב. ונראה עפי"ד הגמ' תענית (ד' כ"ה) במעשה דר"א בן פדת דהוי דחיקא לי' שעתא וכו' א"ל ניחא לך דאחריב עלמא והדר איברי וכו' א"ל שני דחיי נפישין או דחיינא א"ל דחיית א"ל אי הכי לא בעינא, ופי' במהר"ם מלובלין דעיקר רצונו של ר"א שלא יהי' לו עניות מפני שהי' ירא שלא יעביר אותו על דעתו מדעת קונו וכמו שאמרו חכמינו ז"ל עניות מעביר על דעת קונו וכששמע דמאי דחיי כבר נפישין א"כ כיון שעברו רוב שנותיו ולא חטא שוב לא יחטא ע"כ אמר א''ה לא בעינא עכ"ד עיי"ש. ובזה פירשתי המדרש בפ' ויצא שאמר יעקב אשא עיני אל ההרים מאין יבא עזרי אליעזר עבד אברהם מה כתיב בי' וכל טוב אדוניו בידו אני אין בידי לא נזם ולא