עצי חיים על התורה קג

דכתיב ואני אקשה את לב פרעה וכתיב כי אני הכבדתי את לבו וגו' וכי יעוות משפט גבר להכביד לבו כדי לענשו, והרמב"ן תי' בפ' וארא כי כאשר גברו המכות עליו ונלאה לסבול אותם רך לבו והי' נמלך לשלחם מכובד המכות לא לעשות רצון בוראו כי אם מכח ההכרח ולא בבחירתו ותשובה ע"י הכרח אינו כלום ע"כ הקשה השם את רוחו ואמץ את לבבו להעמידו על קו הבחירה אולי ישיב וישלחם מרצונו ע"י שיבחר בטוב והוא עמד ברשעו ע"כ נענש אלו תורף דברי הרמב"ן עיי"ש, מדברי הרמב"ן נלמד דהיד החזקה אשר עשה ה' במצרים בעבור שכבד לב פרעה עד אשר גברו עליו המכות וע"כ נענש וא"כ הוא הטעם בעבור חוזק יד היינו המכות שעשה ה' במצרים על הכבדת לבו שהוא מרמז על יד שמאל וכן הוא לרמז בזה שיד שמאל הוא כנגד הלב לשעבד בזה את לבו להשי"ת למען לזכור כי בעבור זה עשה ה' וענש את פרעה על אשר הכביד לבו נגד רצון השי"ת והבן. וז"ש וירא ישראל את היד הגדולה אשר עשה ה' במצרים ופירש רש"י יד הגדולה היינו הגבורה הגדולה ואז כשראה הנס היינו היד החזקה אשר עשה ה' במצרים עלה בלבו דייקא לומר שירה היינו שראה כי הנס הי' על הכבדת לב שהי' לפרעה ועלה בלבו דייקא לומר שירה להלל לה:

' בלב ונפש ואחר כוונת הלב הן הדברים והבן. אז ישיר משה, ופירש רש"י אז כשראה הנס. י"ל עפי"מ דאי' במס' מגילה באותו שעה בקשו מלאכי השרת לומר שירה לפני הקב"ה אמר להם הקב"ה מעשה ידי טובעין בים ואתם אומרים שירה לפני ע"ש והקשיתי לשאול א"כ למה אמרו משה ובני ישראל שירה הא אין הקב"ה שמח במפלתן של רשעים ועי' מ"ש בזה בשירת הים. ונראה לפע"ד דהנה הקשו המפורשים למה לא אמרו בני ישראל שירה על נסי מצרים והמתינו עד נס הים ויש לומר דהנה נסי מצרים הי' הכל להעניש המצרים, ובני ישראל שלא שלטה בהם העונש נשארו על דרך הטבע ובים העונש של מצרים הי' בדרך הטבע כי ירדו לים ונטבעו אבל ישועת ישראל הי' שלא כדרך הטבע שהלכו ביבשה בתוך הים ועי' בס' ישועת יעקב עה"ת ולפי"ז י"ל דמשו"ה לא אמרו שירה על נסי מצרים כיון דע"ז שלא שלטה בהם העונש לא הי' צריכים לומר שירה כיון דזה הי' בטבע ועל מה שלקו המצרים ג"כ אין לומר שירה דהא אין הקב"ה שמח במפלתן של רשעים אבל אצל הים אמרו שירה שנעשו להם נס שלא כדרך הטבע שהלכו ביבשה בתוך הים אבל על מה שנטבעו המצריים הי' בדרך הטבע ועל מה שנעשה בדרך הטבע אין אומרים שירה כמו שאין אומרים שירה בכל עת במה שאין בעל הנס מכיר בניסו וא"כ אפי' אם הי' ראוי לומר שירה על מפלתן של רשעים כיון שנטבעו בדרך הטבע לא הי' להם לומר שירה ולפי"ז לא קשה למה אמרו בני ישראל שירה ולמה המלאכים לא הי' רשאים לומר שירה ולהנ"ל י"ל דהא אצל בני אדם קרוצי חומר יש חילוק בין דבר הנעשה בדרך הטבע או שלא כדרך הטבע וע"כ אמרו שירה רק על מה שנעשה להם הנס אבל לא על מפלתן של המצריים שהי' בדרך הטבע אבל אצל המלאכים שוכני רומה גם מה שנעשה בדרך הטבע אחד הוא להם בעיניהם כמו שנעשה שלא כדרך הטבע דהא גם הטבע הוא הכל בהשגחה מאת המסבב כל אמר ויהי וא"כ כשיאמרו המלאכים שירה הי' צריכין לומר גם על מה שנטבעו המצריים וזה אינו רשאי לשמוח על מפלתן של רשעים. והנה למעלה אמר ה' ילחם לכם ואתם תחרישון ואמרו במדרש תהי' שותקים מלומר שירה, כיון שמתחלה הי' סבור משה שהנס והישועה תהי' כמו שהי' במצרים ע"ד עונש למצרים והישועה תהי' ממילא לישראל בזה שלא ישלוט בהם העונש וא"כ באופן זה אין ראוי לומר שירה כמו שלא אמרו על נס מצרים וע"כ ואתם תחרישון מלומר שירה אבל אח"כ כשנעשה הישועה לישראל ע"ד נס והמפלה למצרים בדרך הטבע וע"כ אז כשראה אופן הנס שהוא שלא כדרך הטבע לישראל עלה בלבו שע"ז יש לומר שירה כיון שעיקר הנס הוא שנעשה טובה לישראל שהלכו ביבשה בתוך הים. אז ישיר משה וגו'. במד"ר הה"ד נופת תטופנה שפתותיך, בדבר שהם חוטאים הם מתקנים