עצי חיים על מועדים עב

דכוונתינו בזה לעבוד את השי"ת ויתרבה כבוד שמים על ישראל ואמר המדרש דגם בזמן עבודה מאהבה מותר לחשוב כחשבון הנ"ל כיון דהוא ג"כ כמו תשובה מאהבה כיון דשניהם על כוונה אחד וקוטב אחד יסובבו דעי"ז יתקדש ש"ש והוי ג"כ כמו מצוה שעושים מאהבת הבוב"ה ולא למענם ולצורך עצמם וזש"ה שובה ישראל עד ה"א כי כשלת בעוניך ר"ל אפי' במכשול שהוא תשובה מיראה יהי' ג"כ עד ה"א כוונתו תהי' ביראת העונש ואהבת שכר בשביל כבוד שמו ובזה קחו עמכם דברים היינו דברים שעמכם בשבילכם ג"כ ושובו אל ה' תשובו כל זה לה' ואז יהי' הכל למען כבודו ויהא נחשב אפי' דברים שלכם למען המצוה כיון שיש בכל זה כוונה טובה למען כבודו ית"ש

יג) שובה ישראל עד ה"א וגו' קחו עמכם דברים וגו' כל תשא עון וקח טוב וגו' הפסוקים אלו צריכום ביאור פתח בלשון יחיד שובה ישראל. ואח"כ כתיב בלשון רבים קחו וגו' גם מהו כל תשא עון ואח"כ קח טוב דהוא ג"כ לשון יחיד גם לבאר מה שאומרים בסליחות לער"ה אל תבא במשפט עמנו כי לא יצדק לפניך כל חי וכו' מלפניך משפטינו יצא גם לבאר הברייתא בקידושין דף מ' ת"ר לעולם יראה אדם עצמו כאלו חציו חייב וחציו זכאי עשה מצוה אחת אשריו שהכריע עצמו לכף זכות עבר עבירה אחת וכו' ר' אלעזר בר"ש אומר לפי שהעולם אחר רובו נידן עשה מצוה אחת אשריו שהכריע את עצמו ואת כל העולם לכף זכות עבר עבירה וכו' להבין במאי פליגו הת"ק וראבר"ש

ונראה דהנה ביומא פ"ד פליגו אמוראי שמואל ס"ל לא הלכו בפיקוח נפש אחר הרוב ור' יוחנן ס"ל דגם בפ"נ הולכין אחר הרוב כגון תשעה עכו"ם וישראל אחד ונפלה מפולת על אחד מהם אין מפקחין עליו את הגל בשבת ולפ"ז י"ל דת"ק דס"ל דיראה אדם את עצמו וכו' ולא ס"ל העולם אחר רובו נידן משום דס"ל דאין הולכין בפ"נ אחר הרוב וא"כ אפי' ח"ו רוב רשעים אינו נידון הצדיק עם רוב הרשעים רק כל אדם לפי מעשיו של עצמו אם רובו זכיות מכריע את עצמו לכף זכות אבל ר"א ס"ל כר"י דהולכין בפ"נ אחר הרוב ולכן ס"ל שהעולם כולו אחר רובו נידון

והנה כתבתי בחידושי עיין ע"ח פ' וירא חלק הדרוש דהא דס"ל לשמואל אין הולכין בפ"נ אחה"ר אע"ג דבכל מקום אזלינן בתר רובא הטעם משום דס"ל לשמואל דכמו בממון דס"ל לשמואל בב"ק דף כ"ז דאין הולכין בממון אחה"ר כמו כן בפ"נ לא אזלינן בת"ר ע"ש מ"ש ולא אכפול הדברים, ובזה יש לפרש הכתובים בפ' וירא חלילה לך להמית צדיק עם רשע וגו' השופט כל הארץ לא יעשה משפט ר"ל דאברהם אבינו ע"ה המליץ דאפי' יהי' הרוב רשעים לא יהא נדונים הצדיקים כפי רוב הרשעים דהא כמו בממון דלא אזלינן בת"ר כן בפ"נ לא אזלינן בת"ר וזש"ה השופט כל הארץ היינו אם ישפוט הקב"ה כל הארץ היינו כל העולם לפי רובו א"כ לא יעשה משפט ר"ל משפט היינו במשפט ממין דהא לא אזלינן בתר רוב בממון וא"כ לא נוכל ג"כ בפ"נ לילך אחה"ר לשפוט כל הארץ יחד אלא אפי' הרוב רשעים יהא הצדיק נידון לבדו ע"פ רוב זכיות של עצמו

אמנם כיון דהוא פלוגתא אם הולכין בפ"נ אחה"ר י"ל דאזלינן בכל אופן לקולא דספק פ"נ להקל כמבואר בש"ע או"ח סי' שכ"ט וא"כ י"ל דאם הרוב הרשעים אין הצדיקים נדונים כמעשה הרשעים אבל אם הרוב צדיקים י"ל דגם הרשעים נידונים לזכות ואמרי' בכה"ג דהולכין אחה"ר דהא אפשר דהלכה כר"י דהולכין אחה"ר אפי' לחומרא בפ"נ וכש"כ להקל דאמרי' העולם אחר רובו נידון וזה שאומרים בסליחות אל תבא במשפט עמנו היינו עמנו כל העולם ביחד הצדיקים עם הרשעים אבל במה דברים אמורים בשעה אשר לא יצדק לפניך כל חי היינו כשהרוב הרשעים וא"כ לא יצדקו אפי' הצדיקים ח"ו ובכה"ג אין הולכין בפ"נ אחה"ר אבל אנו מבקשים מלפניך משפטינו יצא ר"ל אימתי המשפט יהא מתוך הרוב העולם בשעה אשר עניך תחזנה משרים היינו כשיהי' הרוב הצדיקים אז יהא העולם לפי רובו נידון וגם הרשעים יהא ניצולים מתוך רוב הצדיקים דבכה"ג גם בפ"נ הולכין אחה"ר דספק פ"נ הולכין לקולא.