עצי חיים על מועדים לו

העקידה ויאמר קח נא את בנך וגו' ופירש"י ז"ל אין נא אלא לשון בקשה א"ל בבקשה ממך עמוד לי בזה הנסיון שלא יאמרו הראשונות לא הי' בהן ממש ויל"ד למה אם לא יעמוד בזה הנסיון יאמרו על הראשונות שאין בהם ממש [ג] קושי' האלשיך והא' ניסה את אברהם וכי זה היא הנסיון הראשון והלא הוא העשירי ובמדרש אמר אחנקנו א"ל אל תשלח ידך אל הנער אוציא ממנו טפת דם א"ל אל תעש לו מאומה והקשה בנזה"ק למה התאמץ אאע"ה כ"כ לשפוך דם נקי ועי' בייט"פ לר"ה אות כ"ג [ד] קושי' הראשונים למה תלה הנסיון באברהם ולא ביצחק והלא יצחק בן ל"ז שנים הי' בעת ההוא והי' יכול לעכב ופשט את צוארו על גבי המזבח

ונראה דהנה ביש"מ פ' אמור ביאר דבריו בענין המצות אשר כולם הם תועלת לנו בטבע אף שאין אנו יודעים סיבת התועלת א' תבין דרכה וגו' ונמצא העושה מצוה בפועל הוא בניקל שיעשה התיקון והיחוד שראוים להיות ע"י מצוה זו אף בעשי' כפשוטו משא"כ כשאין עושה המצוה בפועל רק דוגמא במקומו שזה אין טבע התיקון וצריך להיות בטהרה וקדושה נפלאה וכוונה זכה שיעלה כאלו נעשה בפועל והנה כן הי' באברהם אבינו בעקידת יצחק בנו מחמת שהי' בכוונה זכה נחשב למעשה ממש אף שלא שחטו בפועל וז"ש הפייט זבח קודש כהוכשר אז בעיניו ר"ל כאשר עמד אאע"ה בהנסיון בלב שלם ע"י כוונתו הזכה אז רגל תמורתו איל לפניו כ"כ חכם חניטיו לתקוע וכו' יום זה אם יקרה בשב"ק שאינו אלא זכרון תרועה ע"כ צריך להיות מקרא קודש ר"ל בכוונה זכה כיון שלא נעשה המצוה בפועל עכ"ד עיי"ש ומבואר מזה דאם נעשה המלוה בכוונה זכה אז גם אם לא נעשה בפועל רק דוגמא מהמצוה יחשב כאלו נעשה בפועל ממש והנה בבאר מים חיים פ' תשא כתב לפרש הכתיב כל העושה מלאכה ביום השבת וגו' וז"ל אפשר שבא לרמז כי אף אם ישמור האדם את השבת בכל פרטי' רק שיכוין בו כבשאר מצות שלא יאמין בקדושת השבת שהוא קודש מעצמו רק שהוא יזמין את הקודש באתערותא שלו מלתתא להוריד עי"ז קדושת השבת חייב וגו' כי פוגם בזה בכבוד ש"ק שהוא קודש לה' בלי סיוע מתחתונים עכ"ד ובזה פירש מוזזללה"ה בייט"ל בפ' תשא הטעם שאומרים בכל יום אחר התפלה היום יום פלוני בשבת כי בשבת נעשה הכל מאליו שלא ע"י מחשבותינו וכוונתינו כלל אך כיצד נעשה בחול לזה ממשיכון קדושת שבת במאמר יום אחד בשבת וכו' על כל ימות החול עכ"ד ז"ל עיי"ש ומבואר דבשבת קודש נעשה הכל אפילו שלא ע"י מחשבותינו וכוונתינו גם שאר המצות אשר אינם תלוים ביום השבת דהא גם בחול אם אפשר להמשיך עליהם מקדושת שבת נעשה הכל בלי אתערותא דלתתא והיא קדוש מאליו בלי סיוע ותחתונים

והשתא מבואר הטעם דבשבת אין לתקוע תק"ש כי אם זכרון תרועה כיון דבשבת הכל נעשה מאליו אפי' בלא מחשבותינו וא"כ יחשב כאלו השגנו בכל כוונתי' ובכל התיקונים והיחודים הראוים לעשות בהתקיעות ועוד יותר מזה מה שאין יכולים להשיג מעצמינו כי יום השבת קדוש הוא לה' ממעל בלי שום סיוע מתחתונים וע"כ גם אם לא נעשה הפועל ממש רק דוגמא מהתקיעות בזכרון תרועה יעלה לרצון לפני ה' כיון דבשבת הוא כאלו נעשה המצוה בכוונה זכה וא"כ גם דוגמא מהמצות נחשב למעשה ממש אף שלא נעשה בפועל

ובזה י"ל דלכן רצה אאע"ה לעשות ביצחק איזה דבר לחנוק אותו או עכ"פ להוציא ממנו טפת דם כיון דאברהם לא האמין בעצמו אשר בכל לבבו ובכל נפשו ורצונו הביא את יצחק בנו על עקידת המזבח וביותר לפי השגתו ורוב השתוקקותו לעבודת הבוב"ה חשב לעצמו פן לא יצא ידי חובתו במחשבתו מרעותא דלבא למצות ה' וא"כ כיון שלא נעשה המעשה בפועל לא אהני אם עושה דוגמתו ועל כן לא הספיק לו למלאות תשוקתו לה' אך בזה שיעשה מעשה בפועל לחנקו או להוציא ממנו דם עד שגילה לו מלאך ה' מן השמים כי עמד בנסיונו בכוונה זכה וגם דוגמתו באיל אחר ג"כ נחשב לו כאלו עשה כן ביצחק בנו יחידו לשפוך דמו על גבי המזבח

ויבואר לתרץ קושי' האלשיך והא' ניסה את אברהם והלא גם עד כעת כבר נתנסה ולהנ"ל