עצי חיים על מועדים לה

מלכותו ולהרבות כבודו ית"ש ונמצא עולם שמם אך למען אהבתו לא השיב להקב"ה כלום לכן בדין הוא שתעמוד מכסא הדין ותהפוך מדה"ד למדה"ר היינו כמו שאאע"ה הי' יכול לבקש בדין ולא בקש כן תהפוך להם מדה"ד ג"כ לרחמים בשביל זכיתי של אאע"ה וזש"ה ה' יראה עקידה זו לסלוח לישראל בכל שנה להצילם מן הפרעניות היינו אפי' מדה"ד יסכים להטיב לישראל כמו שכבש א"א ולא בקש בדין למען למלאות רצונו ית"ש כן הכי נמי יזכר להם עקידת יצחק בן אברהם להצילם מן הפרעניות בכל שנה

כז) בחדש השביעי ר' יהודא בר"נ פתח עלה א' בתרועה ה' בקול שופר בשעה שהקב"ה יושב ועולה על כסא דין הוא עולה מאי טעם עלה א' בתרועה ובשעה שישראל נוטלין את שופריהן ותוקעין לפני הקב"ה עומד מכסא דין ויושב בכסא רחמים דכתיב ה' בקול שופר והופך מדה"ד למדה"ר אימתי בחדש השביעי וצ"ב ובגמ' ר"ה אמר ר' יצחק למה תוקעין כשהן יושבין ותוקעין כשהן עומדין כדי לערבב השטן יכתבו התוס' בשם הירושלמי כד שמע קול שופר וכו' אמר ודאי שהן שיפורא דיתקע בשופר גדול ומטי זימני' למתבלע ומתערבב ולית לי' פנאי למעביד קטגורי' והקשו היתכן דיטעה השטן בכך על קול השופר שלנו שהוא שופר הגדול העתיד להיות ב"ב

ונראה דהנה איתא בספ"ק דסוטה התורה תחלתה וסופה גמילות חסדים בתחלתה גמ"ח שנאמר ויעש ה' לאדם ולאשתו כתנות אור וילבישם סופה ג"ח שנאמר ויקבור אותו בגיא ופי' מהרש"א הטעם לפי ששורש התורה למעלה נאצל ממדת החסד וכדכתיב ותורת חסד על לשונה ולפיכך תחלתה וסופה ג"ח ללמד ששורשה בנוי על מדרגת חסד עיי"ש

ובזה י"ל מה שאמרו חז"ל באבות כל המקבל עליו עול תורה מעבירון ממנו עול מלכות ועול דרך הרץ דהנה במד"ר פ' משפטים פ' ל"ב חרות על הלוחות מהו חרות ר' יהודא אומר חירות מן הגליות ר' נחמי' אומר חירות מן מה"מ ע"ש לפ"ז י"ל דאם מקבל עליו עול תורה מעבירון ממנו עול מלכות ועול ד"א וכמו שהי' חירות מן הגליות וממה"מ בתחלת קבלת התורה כן נתעורר עליו בכל פעם בעת שיקבל עליו העול תורה מדה זו סגולת ופעולות החסדים הנמשכים ע"י התורה ולהכי מעבירון ממנו עול מלכות ועול דיא והנה מבואר בטעמים של תק"ש כדי להזכיר זמן מתן תורתינו שנאמר וקול השופר הולך וחזק מאוד וע"כ י"ל דמשו"ה ע"י השופר גורם לערבב השטן עפ"ד הר"ן על גמ' זו דהשטן היינו יצה"ר וכדריש לקיש במס' ב"ב ט"ז הוא השטן הוא המה"מ הוא היצה"ר וא"כ כיון דהשופר בא לעורר זמן מתן תורתינו וע"כ נתעורר מדת וסגולת התורה בזה שנקבל עלינו עול תורה בכללות ישראל אשר נוטלים שופריהן ותוקעין וע"כ נתערבב השטן אולי יתעורר כ"כ זמן מתן התורה שיהי' כמו מאז בעת תחלת הקבלה שהי' חירות מגליות וחירות ממה"מ הוא השטן ויתבאר המדרש עלה א' בתרועה בתחלה בדין הוא עולה כמו בתחלת הבריאה דראשית המחשבה הי' להתנהג העולם ח"ו במדה"ד ובשעה שישראל נוטלין את שופריהן והוא כדי להזכיר ולעורר זמן מתן תורה עומד מכסא דין ויושב על כסא רחמים דהא התורה הוא חסד ונתעורר זכות התורה וע"כ הופך ה' מדה"ד לרחמים, ועיין מ"ש מזה לעיל אות י"א

לראש השנה שחל בשבת

כח) בחדש השביעי וגו' שבתון זכרון תרועה מקרא קודש כל מלאכת עבודה לא תעשו וגו' ויל"ד למה נאמר כל מלאכת עבודה ל"ת הא כבר כתוב שבתון דמשמע שביתה ממלאכה ובמד"ר כתיב אחד אומר יום תרועה יהי' לכם הא כיצד בזמן שבא בשבת זכרון תרועה מזכירון אבל לא תוקעין ויש להבין הטעם למה בשבת אין תוקעין ומה שאמרו חז"ל משום שמא יעבירנה וכו' ידוע ולפ"ד המדרש קשא הא מדאו' לא שייך גזירה והא דזכרון תרועה מקרא הוא בתורה וא"כ קשה הטעם למה באמת אין תוקעין בשבת [ב] בפרשת