עצי חיים על מועדים שח

מתנת חנם והלא לגוי אסור ליתן מתנת חנם ובשלמא אם הי' מכירה מותר מפני שהוא כמוכרו לו כדברי התוס' אבל אם היא נכרי' הלא אסור ליתן מתנת חנם וע"כ השיב אמריו לה ותלכו אל עם אשר לא ידעת כיון שכבר קיבלה עלי' גיירות לא נחשבת עוד כגוי' ומותר לתת לה מתנת חנם וגמר אומר אשר גם ישלם ה' פעלך ותהא משכורתך שלימה מעם ה' א' ישראל ר"ל כיון שהיא כישראל גם ה' הטוב ישלם פעלה ובלא"ה גם מאת הקב"ה לא ינתן לה מתנת חנם כמו בעם ישראל שלא נתן הקב"ה לנו את הארץ כי אם בעבור שקרבנו לפני הר סיני ונתן לנו את תורתו כנ"ל דהא שכר מצותיו רק מתנה ובדין אינו מגיע שום שכר כמשה"כ מי הקדימנו ואשלם רק בישראל שקבלו התורה מותר ליתן להם מתנת חנם וזש"ה א"ר חסא אשר באת רק בשביל זה שבאת מגיע לה שכרה אבל בלא זה אין שום שכר דאסור ליתן לעכו"ם מתנת חנם כנ"ל

יג) ויתיצבו בתחתית ההר ובמס' שבת דף פ"ח מלמד שכפה עליהם ההר כגיגית והנה במס' ע"ז דף ב' איתא דאומות העולם שאלו למה לא כפית עלינו הר כגיגית ונ"ל ליישב קושי' האוה"ע גם לתרץ קושי' התוס' במס' שבת למה כפה עליהם ההר הא גם מקודם קבלו עליהם ואמרו נעשה ונשמע

ונראה עפימ"ש חז"ל גדול המצווה ועושה יותר ממי שאינו מצווה ועושה וכתבו התוס' משום דמצווה ועושה מגרי היצה"ר אבל באינו מצווה ועושה ליכא יצה"ר כ"כ ולפ"ז י"ל דאע"ג דישראל קבלו עליהם התורה ואמרו נעשה ונשמע היינו רק קודם שקבלו עליהם על הר סיני והשיגו כל התורה קודם ששמעו מפי משה מפי הגבורה והיו כאינם מצווים ועושים אבל אח"כ לא רצו לקבל כיון דיצה"ר מגרי יותר והוא נסיון גדול והי' מתייראים אפשר כשיהי' מצווים פן לא יוכלו לעמוד נגד היצה"ר ועל כן כפה עליהם הקב"ה ההר כגיגית כדי שיקבלו עליהם גם בכה"ג לאחר שיהי' מצווים והשתא מיושב קושי' האוה"ע למה לא כפה עליהם וכו' ולהנ"ל י"ל דהא אדרבא כיון שלא קיימו מה שכתוב בתורה קודם שכפה עליהם ולא הי' מצווים ועושים ואין היצה"ר מגרי כ"כ ואם כן כש"כ אם הי' כפה עליהם ההר דאיכא יצה"ר יותר בודאי שלא הי' שומרים התורה

יד) ישלם ה' פעלך ותהא משכרתך שלימה מעם ה"א ישראל אשר באת לחסות תחת כנפיו ובמדרש א"ר חסא אשר באת וצ"ב ונראה עפימ"ש א"ז זללה"ה בתפלה למשה עה"פ חונה מלאך ה' וגו' טעמו וראו כי טוב ה' אשרי הגבר יחסה בו דהנה בעובד רק מיראת העונש או מאהבת השכר הרי העונש והשכר הוא הממוצע בין ית"ש ובין העובדו ולכך ההשגחה הוא ג"כ ע"י מלאך שהוא הממוצע משא"כ בעובד רק לנ"ר לפניו ית"ש בלי ממוצע אז השגחת הבורא מתפלשת עליו ג"כ בלי ממוצע והיינו חונה מלאך ד' דייקא סביב ליראיו אבל טעמו וראו מצד כי טוב ה' שהוא טוב אז אשרי הגבר יחסה בו דייקא בלי ממוצע עכ"ד ועיי' עוד ביש"מ משה סוף פ' קדושים עה"פ והייתם לי קדושים כי קדוש אני וגו' ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי דהנה כל האומות הם תחת יד שרי החיצונים אבל ישראל הם תחת יד הקב"ה לבדו והיינו והייתם קדושים כי קדוש אני ה' ולא לשום פנוי' אחרת והיינו להתקרב אליו מאהבה ולא מיראת העונש ואהבת השכר אז ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי דייקא ולא תחת יד אחר עכ"ד עיי"ש ובזה י"ל הטעם מפני מה אנכי ולא יהי' לך מפי הגבורה שמענו ולא ע"י ממוצע עפימ"ש דבזה השתים נכלל כל התורה במצות אנכי הוא כלל גדול לכל המצות עשה שבתורה וכן בלא יהי' הוא נכלל כל הל"ת כמבואר הכל בספה"ק וע"כ הודיע לנו כל התורה דרך כלל ע"י עצמותו ית"ש ולא ע"י ממוצע כדי ללמד מזה כי כן צריך לעובדו בלי ממוצע רק מאהבת ה' ויתבאר בזה משה"כ ויאמרו אל משה דבר אתה עמנו ונשמעה ואל ידבר עמנו א' וגו' ויאמר משה אל העם אל תיראו כי לבעבור נסות אתכם בא הא' ופירש"י לגדל אתכם בעולם שיצא לכם שם באומות שהוא בכבודו נגלה עליכם ויש לומר דהיינו שיש לנו שם באומות אשר אנחנו תחת