עצי חיים על מועדים רל

ובקידושין דף נ"א א"ר יוסף [שהי' סגי נהור] השתא דשמענא להא דר' חנינא גדול המצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה מ"ד אין הלכה כר"י דס"ל סומא פטור ממצות עבידנא יומא טבא לרבנן מ"ט דכי מפקידנא א"ל אגרא טפי ומזה הביא ביש"ש בב"ק ס"ד סי' ל"ז שמצוה על האדם לעשות סעודה ביום שנעשה בנו בר מצוה כמו ר' יוסף שעשה סעודה אבשורה שלא הי' נודע לו עד עתה שמחויב במצות ורצה לעשות יו"ט כש"כ על הגעת הזמן והעת שמחויב במצות שראוי לעשות יו"ט ע"י במג"א סי' רכ"ה ובמחצה"ש שם והנה פירש"י בשם המכילתא עה"פ אנכי ה"א אשר הוצאתיך מאר"מ וגו' כדאי הוצאה זו שתהי' משועבדים לי עכ"ל ומוכח מזה דישראל הם מחויבים לקבל עליהם התורה מפני שגאלם ממצרים והשתא נכון דברי המדר' שעשה הקב"ה משתה לישראל צלי אש ומצות מפני שגאלם מן הצרה פי' כיון שע"י ההוצאה ממצרים הי' מחויבים לקבל עליהם התורה ע"כ עשה הקב"ה להם משתה דהא מצוה לעשות סעודה כשנעשה בר חיוב במצות כמו שמצינו ב"ר יוסף שרצה לעשות יומא טבא אם יהי' מצווה ועושה ובזה יבואר בשאלת החכם מה העדות והחקים והמשפטים אשר צוה ה"א אתכם ועיקר שאלתו הי' למה צוה ה' אותנו לעשות את החוקים האלה הלא מצד הסברה הי' נראה לו דגדול האינו מצווה ועושה ממי שמצווה ועושה וא"כ יותר טוב הי' לעשות בלי צווי רק מה שידענו בעצמנו לשמור ולעשות ולעבדו בלבב שלם כי הוא הי' החכם ומבין מדעתו והשיג התורה אפי' בלי שום צווי כמו שפירש"י אלו קרבנו לפני הר סיני ולא נתן לנו את התורה דיינו דכשהי' ישראל אצל הר סיני השיגו כל התורה עוד קודם שניתנה וע"ז בא לו התשובה אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן פי' דהטעם שצוה הקב"ה לעשות הפסח הוא כדי לעשות משתה ושמחה על שגאלם מן הצרה והוא הדבר אשר דברנו שמחויבים לעשות סעודה כיון שנעשה ע"י הוצאה זו מחויבים לקבלת התורה וע"כ אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן כדי שישאר טעם פסח בפיו והוא להראות שאנו מחויבים בסעודה לשם מצוה וע"כ נאכל על השובע ומוכח מזה דאדרבה מצווה ועושה חשיב טפי מאינו מצווה ועושה אבל הרשע הראה לדעת כי אין חפץ לו בכל עיקר התורה ח"ו ולא שאל על מה שאנחנו מקיימים את התורה ע"י צווי רק שאלתו הי' למה לכם העבודה הזאת וע"כ אף אתה הקהה את שניו [שהוא מבעט בהסעודה] בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים ר"ל דכל התורה אנו מחויבים בה לעבדה ולשמרה בשביל הטובה שעשה לנו והוציאנו ממצרים ואלו הי' שם לא הי' נגאל דהא בזכות זה גאלנו וגאל את אבותינו בזכות זה שאנו מחויבים בקבלת התורה כאשר יבואר להלן וא"כ מי שאינו שומר התורה כלל בודאי דלא הי' נגאל

ויתבאר ג"כ הכתובים הנ"ל מי אנכי וכי אוציא דהנה אמרי' בסוטה דף כ"א אם יש לה זכות תולה ואמרי' שם זכות דמאי אילימא זכות דתורה שהיתה עוסקת בתורה הא אינה מצווה ועושה הוא פי' דנשים פטורות מת"ת וכיון דאינה מצווה ועושה אין שכרה גדול כ"כ שיהא תולה לה עיי"ש וז"ש משה מי אנכי וכי אוציא עפ"ד היש"מ הנ"ל דבדורות הראשונים שהי' גדולים הי' חשוב יותר מצווה ועושה וע"כ אמר משה וכי אוציא באיזה זכות דאף שיש להם כמה זכותים הא מ"מ הוי אינו מצווה ועושה ואין שכרה כ"כ שיהא תולה להם שיגן אותם מן היסורין כמו דאמרי' בסוטה דאינו מצווה אינו מגין ואין תולה לה ומשה החזיק את ישראל כאשר בדורות הראשונים דבדידהו גדול המצווה ועושה וגם מי אנכי דאף דבדידי' חשוב יותר אינו מצווה כיון שמשה הי' עניו מכל האדם הי' נחשב בעיניו כאשר בדורות האחרונים אבל עכ"פ מי אנכי דאם הוא כדורות האחרונים באיזה זכות יגאלו הכלל ממצרים ואמר לו הקב"ה בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את הא' אל ההר הזה פירוש באותו שעה שאוציאם ממצרים יהי' תיכף משעובדים ע"י הוצאה זו לקבל עליהם התורה והוי כמצווה ועושה כיון שעושין הכל ע"י חיוב ובשיעבוד גמור ודי להם זכות זה שיגאלו ומעתה הם כמצווים ועושים וזה שפירש"י אין צו אלא זירוז מיד ולדורות דהא כל מה שבא ע"י צווי צריך זירוז יותר דהא במצווה מגרי' היצה"ר יותר והנה קשה הא תינח