עצי חיים על מועדים רכט

כשמברכין להקב"ה מותר ליהנות ממנו וכן הפסח שהוא על שם הדילוג והטובה שנעשה לישראל ע"כ צריך לאכלו לש"ש למען כבודו ית"ש אבל אם אינו אוכל לש"ש הרי של הקב"ה הכל ומועיל בו וזש"ה משכו וקחו לכם היינו שיהי' לכם ולא קדשי שמים ע"י העבודה שהוא לש"ש הוא לכם שלכם תהא וע"כ אמר המדרש דמדכתיב לכם מוכח והדבקו במצות ע"י שתהא דבקים במצות כגון בפסח אם תהי' האכילה לש"ש יהי' לכם אבל אם לא כן הרי מעל ושל הקב"ה הוא

ויתבאר בזה והי' כי יאמרו אליכם בניכם מה העבודה הזאת לכם והיינו דהוא שאלת הרשע אשר עבודתו שלא לש"ש וא"כ מה שיעשה אינו שלו וע"כ שאל ישאל מה העבודה הזאת הוא לכם ר"ל משלכם והלא הכל היא קדשי שמים ואמרתם זבח פסח הוא לה' דאה"נ לפי מעשיו שאינו מכוון לש"ש אינו שלו אבל אם אוכל לש"ש הארן נתן לבני אדם לקיים מצותיו ית"ש וזה שאומרים בהגדה על שאלת הרשע בעבור זה עשה ה' לי כפירש"י בעבור זה שאקיים מצותיו היינו אם עושה למען כבוד שמו ית' אז הוא שלו והארץ נתן ה' לבני אדם כשנעשה מצותיו לי ולא לו כי להרשע באמת הוא כמו שאמר מה העבודה הזאת לכם היינו שאינו שלו והכל של הקב"ה, ויתבאר ג"כ בקרבתם לפני ה' כמו שכתב הרא"ע שהקרבו לפנים ממחיצתם והיינו אש זרה שלא הי' שלהם כיון שהקריבו לפנים ולא כן צוה ה' אותם א"כ אינו שלהם דהא לא נתן להם הקב"ה אלא לרצונו כאשר יצוה בחסדו

ו) צו את אהרן וגו' פרש"י אין צו אלא זירוז מיד ולדורות אר"ש ביותר צריך לזרז במקום שיש חסרון כיס וצ"ב למה הוכפל לומר מיד ולדורות דמה"ת ישתנה הדין בין מיד ובין לדורות [ב] לפרש הכתוב ויאמר משה מי אנכי כי אלך אל פרעה וכי אוציא את בנ"י וגו' ויאמר בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את הא' על ההר הזה וקשה ג"כ כפל הלשון מי אנכי וכי אוציא וברש"י פי' וכי אוציא מה זכו ישראל שיעשה להם נס יקשה וכי ניחא למארי' לומר הכי שלא הי' להם ח"ו שום זכות ועוד הא מצינו במד"ר ובגמ' בזכות ד' דברים נגאלו ישראל ממצרים וא"כ עכ"פ הי' להם זכות שיגאלו ואיך נאמר שלא הי' להם שום זכות [ג] להבין מה שהקשו כולם מה בין שאלת חכם מה העדות וכו' אשר צוה ה"א אתכם ובין שאלת הרשע מסיח לפי טומאו מה העבודה הזאת לכם הא אתכם פירושו כמו לכם ועוד אם חכם יתקרי האיך לא ידע ענין העדות והחקים שצריך לעשות בפסח והוא דבר המבואר בקרא וזיל קרי בי רב וגם התשובה אין מפטירון אחר הפסח אפיקומן צ"ב עוד יש להבין בתשובה לרשע בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים הלא גם הרשע בודאי הי' יודע דכל עבודה הזאת הוא בשביל הנס שנעשה לישראל במצרים וא"כ מה הוא התשובה על שאלתו גם למה לא הי' נגאל, והנראה בזה עפ"י דברי הגמ' בברכות דף ל"ה ע"ב בא וראה שלא כדורות הראשונים דורות האחרונים דורות הראשונים הי' מכניסין פירותיהן דרך טרקסמון כדי לחייבן במעשר דורות האחרונים מכניסין פירותיהן דרך גנות כדי לפוטרן מן המעשר ופי' א"ז זצ"ל בישמח משה פ' יתרו דאלו ואלו כוונתן לשמים וללמד זכות על האחרונים דבאמת נתנו מעשר ועשו רק כדי לפטור כי היכי דלהוי כאינו מצווה ועושה שמצד הסברה אינו מצווה ועושה עדיף דהא הטעם דגדול המצווה ועושה הוא משום דמגרי בי' יצה"ר וידוע דכל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו א"כ בהראשונים דהי' גדולים א"כ מצווה ועושה עדיף ע"כ הכניסו דרך טרקסמון כדי שיהי' מחויבין במעשר ובדורות האחרונים דיצה"ר קל א"כ אינו מצווה ועושה חשיב לכך הכניסו דרך גגות כדי שיהי' פטורין עכ"ד ז"ל והנה איתא במד"ר פ' בא זאת חקת הפסח וגו' משל למלך שעשה משתה לאוהביו אמר המלך אם אין סמנטרי [חותם] על כל המסובין אל יכנוס אחד מהם לכאן כך הקב"ה עשה משתה להם צלי אש על מצות ומרורים מפני שגאלם מן הצרה אמר להם אם אין חותמו של אברהם בבשרכם לא תטעמו ממנו עכ"ד המד' ויש להבין ענין משתה ושמחה מה זו עושה ומה"ת נאמר דביאה זו דקרבן פסח משונה משאר קרבנות שהוא כמשתה ויש לומר עפי"מ דאמרי' במס' ב"ק דף פ"ז