עצי חיים על מועדים קפ

ניסים ההם אשר כבר מוכנים המה מימי קדם גם על היום הזה כעת וא"כ אין אנו מבקשים ניסים חדשים כי אם הניסים שהם נצחים יתעוררו לנו עתה וז"ש להשכיחם תורתיך וכו' שזה הי' עיקר להם שהתפללו לה' למען תורתו ית"ש ולא על עסקי נפשות הי' תפלתם כי אם למען שמו ית' ועל שלא נתכוונו להנאת עצמם ע"כ נתהפך להם מדה"ד לרחמים ולכן ואתה ברחמיך הרבים וכו' רבת את ריבם דנת את דינם וכו' נקמת וכו' היינו המדה"ד שהוא בעצמותו דין ונקמה נתהפך לנו לרחמים רבים וע"כ הוא תשועה גדולה כי מדה"ד שהוא מסכים לרחמים יעשה נצחי וגם כהיום הזה יבא הישועה דהא נצחי הוא לעולם ועד גם כהיום הזה

כג) ואתה ברחמיך הרבים תיבת אתה הוא לכאורה ספת יתר גם למה נקרא תשועה גדולה גם כהיום הזה אין לו ביאור, יתבאר כנ"ל באופן אחר קצת עפמ"ש ביש"מ פ' תולדות עה"פ ויזרע יצחק דהנהגה הסתמית הוא השגחה מסותרת בהטבע וא"כ בדבר המדוד שאין יכול להיות נסתר אין בו ברכה אבל אם יתן השי"ת ברכה בעצמו שלא ע"י שליח היינו הטבע ודאי אין שום דבר יכול לעכב ע"י וכזה אמרו חז"ל בשבת בענינא דחנוכה ולא הי' בו להדליק אלא יום אחד וכיון שהי' משוער ודאי אין ברכה בו כי אם נס ע"י הקב"ה בעצמו עכ"ד ועיי' בזה שהוכפל דבריו בפ' וישב עוד נקדים מה שכתב ביש"מ פ' בשלח עה"פ ויאמר ה' אל משה מה תצעק וגו' דמשו"ה נקרע הים סוף ע"י המטה וע"י משה ולא ע"פ מאמרו ית' אלא ע"י שליח משום דכל מעשיו ית' ראוי להיות נצחי כמוהו ופעולה שאינה נצחי הוא פחיתות ח"ו לו ית' אם יהי' ע"י עצמו וכיון דבקיעת הים הי' רק לפי שעה ואח"כ שב לאיתנו לכן הוצרך להיות ע"י שליח עכ"ד ז"ל ולפ"ז י"ל להנ"ל דנס חנוכה הי' ע"י הקב"ה בעצמו ולא ע"י שליח וכיון דמה שנעשה ע"י הקב"ה ראוי להיות נצחי ע"כ נס דחנוכה ג"כ ראוי שתהא נצחי והוא מתעורר לנו בכל דור ודור, ויתבאר בזה לתרץ קושי' התבו"ש על הרמ"א הנ"ל דמשו"ה אם שכח לומר על הניסים ואמר הרחמן הוא יעשה לנו ניסים שנעשה ע"י הקב"ה שהוא נצחי וזהו כבודו ית"ש שתהא פעולתו נצחי ואך להתפלל על נסים חדשים בזה אמרי' דאין מזכירין מעשה ניסים וזה שאנו אומרים ואתה ברחמיך הרבים ר"ל אתה ע"י הקב"ה בעצמו ולא ע"י שליח וא"כ הוא ראוי שיהא נצחי וע"כ הוא תשועה גדולה כהיום הזה כיון דהיא נצחי היא גדולה שאין לה סוף עד היום הזה יתכן להיות הנס

כד) בגמ' מאי חנוכה דת"ר וכו' ופירש"י על איזה נס קבעוהו והקשו וכי עד השתא לא ידענא מאי חנוכה וגם שי"ל דמשמע מפירש"י דהי' שני ניסים וקבעו חנוכה על נס אחד ושאלו על איזה אחד מהניסים קבעוהו ולא פירש מהו השני ניסים ונראה דהנה בלבוש כתב הטעם דלא קבעו בחנוכה למשתה ושמחה כמו בפורים כי בפורים הי' הצלת נפשות ובחנוכה לא הי' הצלת נפשות כי היונים לא בקשו נפשות רק ההכניות והעברת הדת והטו"ז כתב דאין זה נכון דהא פירש"י בפ' כי תצא דגדול המחטיא את האדם יותר מן ההורגו ונראה לתרץ דברי הלבוש דהנה אמרי' בגמ' כל העושין לו נס מנכין לו מזכיותיו וכן אמרו בגמ' שבת נ"ג כמה גרוע אדם זה שנשתנו לו סדרי מעשה בראשית וא"כ משמע דאין טובה לאדם שיעשה לו נס משום דמנכין לו מזכיותיו אבל יש לומר דהיינו דוקא אם נעשה לו נס לטובת גופו ועצמותו בזה אין טובה לו דהא מנכין לו מזכיותיו אבל אם נעשה לו נס שיוכל לקיים מצות ה' כגון בחנוכה שהי' הנס שיוכל להדליק המנורה א"כ אין לומר דע"י הנס יש נכיון זכיות דהא אדרבה ע"י הנס יתרבה הזכיות יותר ובזה יש לפרש הכתוב בפ' שמות וכי אוציא את בני ישראל ממצרים ופירש"י מה זכות יש לישראל וקשה ע"ז וכי לא הי' להם זכות הא איתא בזכות ד' דברים נגאלו ישראל ממצרים וא"כ הי' להם זכותים וגם מה שהשיב כביכול הקב"ה למשה בהוציאך את העם ממצרים תעבדון הא' על ההר הזה ויל"ד הא מתן תורה יהי' להבא לאחר יציאת מצרים אבל בשעה זה לא הי' להם עוד