עצי חיים על מועדים קעט

המנורה כי אם בהיכל עוד הטעם למה נר חנוכה מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ וי"ל דהנה איתא במס' שבת דף ל"א מכריז ר' ינאי חבל על דלית לי' דרתא ותרעא לדרתא עביד ומשמע מזה דהתורה הוא כמו שער לבוא אל הבית דהיראה היא הבית והא דאיתא במשנה אין הבור ירא חטא היינו דצריך ללמוד כדי לידע האיך לשמור ולעשות וממילא דצריך לתרווייהו מקודם ללמוד והוא השער והחצר ליכנוס אל הבית ואח"כ הבית שהיא היראה ויבואר בזה מאה"כ אשרי תבחר ותקרב ישכון חצריך נשבעה בטוב ביתך וגו' היינו כיון דאם ילמוד תורה לבדו ואין לו יראה הוי רק כאלו יש לו חצר בלא בית וגם בלתי התורה לא ידע ממה ליזהר דאם הוא בור ריק מחכמה לא יכול להיות ירא חטא וע"כ אמר אשרי תבחר ותקרב גם שניהם דמקודם ישכון חצריך היינו התורה שהוא החצר והשער להיראה ואח"כ נשבעה בטוב ביתך היינו היראה דהוא הבית ויתבאר ג"כ משה"כ ויה' כי יראו המילדות את הא' ויעש להם בתים היינו שהי' להם יראה ע"כ ויעש להם בתים והוא דרך משל להיראה לקרוב ולכנות אותו בשם בתים והנה ידוע דע"י נר חנוכה נתעורר לנו לזכות ע"י מצוה זו להאיר עינינו באור תורתו ית"ש וכמו שאמרו שם דף כ"ג הרגיל בנר הוין לי' בנים ת"ח ופירש"י דכתיב כי נר מצוה ותורה אור ע"י נר מצוה בא אור דתורה עי"ש ולפ"ז י"ל דמשו"ה מצוה להניח נר חנוכה על פתח ביתו מבחוץ כיון דנר חנוכה הוא מרומז לאור תורה וכבר נמשל את התורה כמו שער וחצר להיראה ע"כ צריך להניחו על פתח ביתו מבחוץ וממנו ניקח לעבוד את ה' דהעיקר ע"י התורה שיהא שער ליכנס בזה אל הבית דהיא היראה וע"כ י"ל דעל זה הכוונה אמרו בנוסח ההודאה והדליקו נרות בחצרות קדשך ללמד דנר חנוכה עומדת בחצר כיון דמצוה זו מרמז לאור תורה שהוא כמו חצר ושער להיראה

כב) להשכיחם תורתיך וכו' ואתה ברחמיך הרבים רבת את ריבם וכו' ולעמך ישראל עשית תשועה גדולה ופרקן כהיום הזה ודקדקו למה אמרו להשכיחם תורתיך דייקא הא גם על עסקי נפשות באו אחר שעמדו במלחמה אתם גם ואתה ברחמיך הרבים וכו' נקמת וכו' איך יבא דין ונקמה ע"י מדת הרחמים גם ולך עשית תשועה גדולה למה נקרא תשועה גדולה דמשמע שיש ישועה שאינה גדולה וזהו גדולה גם כהיום הזה אין לו ביאור

ונראה דהנה כתב האלשי"ך עה"פ א' יחננו ויברכנו כלו' אם מדה"ד מסכים עם עם מדה"ר ויחננו ויברכנו אז יאר פניו אתנו לזולתינו וגם סלה כי הוא יעשה נצחית וכתב א"אזלל"ה בייט"ל פ' מטות שלזה שמדה"ד יסכים למדה"ר היפך טבעו לזה צריך לעבוד את השי"ת היפך טבע העולם והוא כאשר ישאל דבר מאת הא' לא יכוון להנאת עצמו כ"א למען שמו ית' וזה שגמר אומר כי אין כוונתו למענו כ"א לדעת בארץ דרכך וז"ש ברוך הוא א' דייקא אשר טוב גמלנו וכו' אז אלה וכאלה שני פעמים יוסף עמנו לעתיד ולזולתינו כי אין כונתינו למענינו כ"א להגדיל שמו וכו' עכ"ד והנה כזה הי' בחנוכה אשר ישראל עמדו על נפשם במסירת נפשם לה' כדי שיוכלו עמוד לקיים את התורה ושלא יעבירו אותם מחקי תורתו ית"ש וכמבואר בטו"ז ריש ה' חנוכה דהצלת נפשות הי' טפל להם ועיקר הנס הי' בנרות ע"ש וע"כ בדין הי' שגם מדה"ד יסכים עם מדה"ר להושיע לישראל וא"כ הוא ישועה נצחית עד היום הזה להאיר לנו ולהטיב לנו ע"י הנס שהי' אז בימי חנוכה ובזה יש לתרץ קושי' התבואות שור על הרמ"א סי' תרפ"ב שכתב השוכח לומר על הניסים בברכת המזון יאמר הרחמן הוא יעשה לנו ניסים וכו' והתבו"ש חולק מהא דאמרי' בגמ' האומר יה"ר שתלד אשתי זכר ה"ז תפילות שוא ופריך מהא דכתיב ואחר ילדה בת מלמד שדנה לאה דין בעצמה ומשני אין מזכירין מעשה ניסים ע"ש ולהנ"ל יש לתרץ דהא דאין מתפללין שיעשה ניסים היינו אם מתפלל שיעשה לו ניסים היום ע"כ על נס כזה אין מתפללין אבל בחנוכה אשר הניסים שהי' בימים ההם הי' גם ע"י מדה"ד שהסכים למדה"ר וא"כ ראוי אשר ניסים ההם יהי' נצחי וע"כ אנו מבקשים הרחמן הוא יעשה לנו