עצי חיים על מועדים קסו

לימי חנוכה

א) כשעמדה מלכות יון הרשעה להשכיחם תורתך ולהעבירם מעל חקי רצוניך וכו' ורשעים ביד צדיקים וזדים ביד עוסקי תורתך, ודקדקו המפור' כפל הלשון למה לי דלהשכיחם תורתך ולהעבירם מעל חקי רצונך הא חדא הוא, ועוד האיך עשו להשכיחם מתורתו ית"ש והוא מידי דממילא הוא ולא שייך בזה פעולה חיצוני, ונראה עפ"י הגמ' ברכות דף ל"ה ת"ר ואספת דגנך מה ת"ל לפי שנאמר לא ימוש ספר התורה הזה מפיך יכול דברים ככתבן ת"ל ואספת דגנך הנהג בהן מנהג דרך ארץ ר' שמעון בן יוחאי אומר אפשר אדם חורש בשעת חרישה וקוצר בשעת קצירה וכו' תורה מה תהא עלי' אלא בזמן שישראל עושין רצינו של מקים מלאכתן נעשה ע"י אחרים שנאמר ועמדו זרים ורעו צאנכם ובזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום מלאכתן נעשית ע"י עצמן שנאמר ואספת דגנך וכו' אמר אביי הרבה עשו כר' ישמעאל ועלתה בידם כרשב"י ולא עלתה בידם ופי' במהרש"א שם דודאי יש צדיקים גמורים דמקיום בהם שמלאכתן נעשית ע"י אחרים אלא דמועטים המה ואין לכל אדם לסמוך ע"ז שהוא צדיק גמור ושלא לעשות שום מלאכה וז"ש הרבה עשו כר' ישמעאל ועלתה בידם דרוב עולם אינם צדיקים גמורים אבל לעתיד שנאמר ועמך כלם צדיקים יקוים בנו ועמדו זרים ורעו צאנכם וגו' עכ"ד, ויש לפרש דבזה נחלקו אבות העולם הייני השבטים עם יוסף הצדיק שאמרו אליו המלך תמלוך עלינו לפי שיוסף החזיק וקיים בעצמו לא ימוש ספר התורה הזאת מפיך דברים ככתבן וכל מה שלמד יעקב בשם ועבר מסר ליוסף ולא עסק בהלכות דרך ארץ כלל וע"כ אמרו לו המלוך את מדמי למימלך עלינו כפי' הת"א ר"ל שהכל יהי' נכנעין לי' ומלאכתו יהא נעשית ע"י אחרים כמו שנאמר ועמדו זרים ורעו צאנכם אבל השבטים לא החזיקו עצמן לצדיקים גמורים וע"כ הלכו בעצמן לרעות את צאן אביהם ופירש"י הלכו לרעות את עצמן שלא השליכו את יהבם אשר מלאכתם יעשה ע"י אחרים וזהו כדברי ר' ישמעאל דאמר הנהג בהן מנהג דרך ארץ וז"ש בנוסח התפלה להשכיחם תורתך ולהעבירם מעל חקי רצונך ופירושי קמפרש דע"י שרצו היונים להעבירם מעל חקי רצונו ית"ש בזה עצמו רצו לגרום בנזקין להשכיחם ג"כ מתורתו ית"ש דאם עברו על חקי רצונו ית"ש וע"כ מלאכתו נעשית ע"י עצמן א"כ תורה מה תהא עלי' וכשהשי"ת עמד להם בעת צרתם ומסר להם הטמאים ביד טהורים ורשעים ביד צדיקים גמורים ונוכל מעתה לקיים חקי הבוב"ה וע"כ מלאכתינו נעשית ע"י אחרים ואמר ביד עוסקי תורתך דייקא כיון שהם צדיקים גמורים וע"כ עוסקים בתורתו באין מפריע ופטורים מן המלאכה ע"י עצמן

ב) בש"ע סי' תר"ע בטו"ז הביא דברי הלבוש הטעם מדוע לא קבעום ימי חנוכה למשתה ושמחה כמו בפורים וכתב הטעם משום דבפורים הי' הצלת נפשות ולעומת זה עשו אותו ימי משתה ושמחה דהוא הנאה לגוף ובחנוכה לא הי' הצלת נפשות כי היונים לא בקשו נפשות רק ההכנעה והעברת הדת ומשו"ז קבעו להודות ולהלל והט"ז דחה דבריו דהא פירש"י בפ' כי תצא דגדול המחטיאו יותר מן ההורגו עכ"ד ע"ש ונראה לפרש דברי הלבוש כדי שלא תקשה עליו קושי'