עצי חיים על מועדים קנב

וכבר כתבתי בזה ועתה נ"ל עוד לפי הנ"ל כיון שהשמחה מדרגה למטה הימנו והוא בחי' בתי בראי לכן נופל בזה הלשון אך שהוא מיעוט דהא בפחד ומורא היא מדרגה רבה ולמעלה מזה בבחי' בתי גואי וזש"ה עצרת תהי' לכם דהנה בליל האחרון של חג שצריך לעבוד את השי"ת בשמחה רבה כחתן היוצא מחפתו במדה השייך לאותו זמן ע"כ עצרת הוא לשון מיעוט פר אחד איל אחד פירש"י לשון חבה כבנים הנפטרים מאביהם היינו באהבה ושמחה וע"כ הוא עצרת עצורים ממדרגת בתי גואי כיון דבימים האלה צריך לעבוד את השי"ת בשמחה. ו) א"י אמונים אשר נאספו מה שתואר לישראל כאן בשם אמונים ונ"ל עפי"ד הגמ' פ"ק דר"ה כורש החמיץ שאמר ובני תורין ודוכרין וכו' ומצלין לחיי מלכא ובנוהו ופריך והתניא האומר סלע זו לצדקה בשביל שיחי' בני הרי זה צדיק גמור ומשני כאן בישראל פירש"י שלבו לשמים ואם מריעין לו בחייו אינו קורא תגר אלא תולה היסורים בעונו וכאן באומות פרש"י נכרי אם אין מטיבין לו כגמולו קורא תגר עיי"ש וז"ש אמונים אשר נאספו ישראל שהם מאמינים ואפי' אם ח"ו אין מטיבים לו אינו קורא תגר ועומדים באמונתם לכן אפי' אם ברכות נכספו שהם מבקשים וחפצים לקבל ברכות גם קומתם כפפו ר"ל אם ח"ו לא יקבלו מה שהם נכספים עכ"ז קומתם כפפו שתולה היסורין בעונו וע"כ הם בהכנעה בכפופת קומה ע"כ דבר חינונם העדיפו מה שהם מתחננים הם נענים אע"פ שמבקשים ותולים במעשיהם הטובים דבישראל מאמינים שאינם קורא תגר גם ע"מ לקבל פרס הרי הוא צדיק גמור

ז) ביום השמיני עצרת תהי' לכם ותרגומו כנישין תהא לכון יתבאר ע"ד שכתב אא"ז ז"ל בייט"ל פרשת וישב לפרש מה שאומרים ומי שמייחדים בתי כנסיות לתפלה ומי שבאים בתוכם להתפלל דהנה רבים העושים מצוה יותר יגדל ערך קדושתם מיחיד העושה מצוה כמו הדבר המוסכם בעצת רבים יותר מקובל ומקיום מהמוסכם מאדם פרטי אבל כל זה אינו רק באם הנאספים אין כוונתם אל הזולת רק להעמיק בתכלית הענין משא"כ באם יכוונו כל אחד לפי ענינו ותועלת עצמותו אזי אפי' אם הם עדה גדולה נחשבים כאיש פרטי וזהו עדת חנף גלמוד וזהו שאמר ומי שמייחדים בתי כנסיות שיהא נקרא כנסי' אם באים בתוכם להתפלל היינו בפנימיותם ממעמקי הלב עכ"ד והנה בר"ה ויוהכ"פ כל אחד עושה תשובה מיראה כי בראש השנה יכתבון וביום צום כיפור יחתמון לחיים מי לא נפקד בימים האלה וגם בסכות אמרו חז"ל סיכה ל"ז כיצד מנענע כדי לעצור רוחות רעות וא"כ העבודה הוא למענם ולתועלת עצמותם למען ייטב לתם ולבניהם וע"כ גם אם ברבים יערוכו תפלתם ויעשו המצות אלה אשר יעשו אותם האדם עכ"ז אינם נחשבים כרבים העושים מצוה כיון שמכוונים לטובתם אינם נחשבים כרבים כי אם כאיש פרטי והנה בשמ"ע אשר כל מעשינו וכל עסקינו רק למען קדושתו ית' בשמחת התורה אשר נתן לנו תורת אמת ובחר בנו מכל העמים לשרת אותו וליעול קמי מלכא א"כ אם נשמוח עתה יחד באהבים נחשבים לרבים דהא כולנו במחשבה אחת למענו ית"ש וז"ש ביום השמיני עצרת תהי' לכם כפי' התרגום כנישין תהא דאך עתה אנו בבחי' זו שנהי' כנישין אם נאספנו נהי' כרבים וע"כ כל מלאכת עבודה לא תעשו בבחי' עבד אשר כוונתו למענו מאהבת השכר או מהכרח מיראת רבו כי אם אנחנו נעבוד בלתי כוונתינו לצורך עצמינו

ח) אמונים אשר נאספו וכו' עפ"ד הגמ' ע"ז דף ד' ע"ב אמר רב יוסף לא ליצלי אינש צלותא דמוספי בתלת שעי קמייתא בריש שתא ביחיד דילמא מעייני' בעובדי' ודחפו לי' מידחו ופריך אי הכי בצבור נמי ומשני דצבור נפישא זכותי' ודיחיד נמי בשעה שהצבור מתפללין לא קא מדחי וכתבו התוס' שם דאם מתפלל ביחיד בשעה שהצבור מתפללין אין תפלתו נידחית אבל אינה נשמעת אבל עם הצבור תפלתו נשמעת ג"כ ועיי' במג"א ובמחצית השקל סי' צ' ס"ק טו"ב