עצי חיים על מועדים קנא

וגבורות שבמדבר הגדול והנורא והייני שהוריד להם את המן והגז להם השליו וקשה הא נקנס על כל אדם בזיעת אפיך תאכל לחם והאיך נתן לנו את המן והשקינו מי באר בלי עמל ויגיעה ע"ז אמר הכתוב בראשית וגו' ופירש"י בשביל התורה שנקרא ראשית ר"ל בשביל התורה אשר עמלנו בה בזה נתקיים הקנס והגזירה של אדה"ר ואין צריכון עוד לשום יגיעה והשתדלות וזש"ה ביום השמיני זמן שמחתינו בשמחת התורה על עסקינו בתורה ואשר קבלנו עלינו מעתה לעסוק ולהגות בה יומם ולילה בזה תהי' לכם היינו לכם לכל צרכיכם אפי' אם כל מלאכת עבודה לא תעשו שלא תהא צריכון ליגע במלאכה לפי שכבר קיימו וקבלו עליהם הגזירה בעמל התורה

ד) אמונים אשר נאספו ברכות נכספו גם קומתם כפפו דבר חנונם העדיפו נראה לפרש עפי"מ שפירשתי הטעם על נשיאת כפים בעשרה דוקא עפימ"ש ביש"מ פ' חקת ותורף הדברים דהנה מצינו כמה דברים שהן בעצמותן חריפין ומרים כמו מלח ותבלין ועם דברים אחרים הם טובים ולא יאכל תפל בלי מלח וכ"כ נמצא בבני אדם שבעצמותן נראים לכאורה בלתי יפים אבל בכלליות כלך יפה אף נעים זה יש לו מדה טובה זו וזה מדה טובה אחרת וע"כ לעולם אל יוציא עצמו מן הכלל ע"ד האמור בתוך עמי אנכי יושבת והקב"ה משגיח על כלליות ישראל ולא בפרטן עכ"ד ועיי' בייט"ל פ' בלק וזה י"ל הטעם על נשיאת כפים בעשרה כי אז יחול הברכה על ראשם באין שטן ופגע רע כיון דבכללות ישראל כולם יפים הם ועד"ז אמרו חז"ל כל בי' עשרה שכינתא שרי' אבל ביחיד מי יכול לומר זכיתי לבי טהרתי מחטאי ואין בו שום עיקש ונפתל ועיי' מ"ש עוד בזה בפ' ברכה ויתבאר ג"כ דברי הכתוב ביום השמיני עצרת תהי' לכם ותרגומו כנישין תהא לכון לשון אסיפה ר"ל ע"י האסיפה בכללות ישראל תהי' לכם לכל צרכיכם כי אז הברכה לכם בלי שום מסטין ומפריע כי בכללות ישראל כולם מחמדים ת"ש אמונים אשר נאספו בכללות ולא דרך פרטן כיון שהם ברכות נכספו ואז בכללותן יוכל לחול עליהם הברכה גם קומתם כפפו לכן לא בקשו כל אחד בפרטן כי מי יאמר זכיתי לבי דבר חנונם העדיפו כי בכללותם כלם יפים ורב ברכות יחולו על ראשם והקב"ה משגיח על כללותן לברכם עדי עד

ה) א"י ביום השמיני עצרת וגו' עפי"ד הגמ' חגיגה דף ה' והא אמר רב פפא אין עציבות. לפני הקב"ה ומשני לא קשיא הא בבתי גואי והא בבתי בראי פי' בבתי גואי ע"ז נאמר המשל ופחד עמו ובבתי בראי עוז וחדוה במקומו עכ"ד הגמ' ועי' ביש"מ פ' אחרי שכתב שם שמשה שהי' רואה באספקלריא המאירה הוא הי' במעלה היותר גדול בבחי' בתי גואי והי' משמש במיעוט חדוה ונדב ואבי' הי' מהלכין אחריהן היינו שהי' במדרגה למטה מהן ולכן הי' בהן העבדות בשמחה כמו שנאמר עבדו את ה' בשמחה וזה שאמרו שנכנסו שתיי' יין היינו שרצו לחזק השמחה יותר ויותר באהבה נפלאה עכ"ד עיי"ש ובמה שכתבתי בפ' וישב ובזה נ"ל לפרש משה"כ בפ' משפטים ויעל משה ואהרן נדב ואביהו וגו' ויראו את א' ישראל וגו' ויחזו את הא' ויאכלו וישתו ופירש"י והוא מדברי מדרש תנחומא ויחזו את הא' הי' מסתכלין בו בלב מתוך אכילה ושתי' ואונקלס לא תרגום כן ולהנ"ל יש לומר דדברי המדרש והתרגום ר"ל שהי' מסתכלין בו שהי' בשעה זו במדרגת משה ואהרן שהי' מסתכלין בו פי' באספקלריא המאירה כמו שנאמר בקרא ויעל משה ואהרן ונדב ואביהו היינו שעלו למעלה כולם כאחד ובגוונא חדא ויאכלו וישתו היינו שהי' שמחין לחזק השמחה יותר כמו שהרגלו נדב ואביהו לעבוד את השי"ת בשמחה וזה שתרגום והוו חדן בקורבניהון כאלו אכלין ושתין והנה הרואה באספקלרי' אין לו להשתמש במדה זו רק בהמשל ופחד כמו בחי' בתי גואי וז"ש לא שלח ידו מכלל שהי' ראוים להשתלח בהם יד כיון שבמדרגה זו בבתי גואי אין להשתמש בשמחה ובזה יש לפרש ג"כ בדברי הגמ' סוכה דף מ"ח והיית אך שמח ודרשו חז"ל לרבות ליל יו"ט האחרון של חג לשמחה וקשה הא אך בכל מקום למיעוט והאיך אמרי' כאן אך לרבות