עצי חיים על מועדים קנ

לשמיני עצרת

א) ביום השמיני עצרת תהי' לכם וגו' ותרגומו כנישין תהא לכון [לשון אסיפה] נ"ל עפימ"ש חז"ל שמיני רגל בפני עצמו והנה בתל"מ ע"ג פי' הכתוב מזמור לאסף אך טוב לישראל דהנה גאולת מצרים הי' ערב רב מעורב טוב ברע ורע בטוב אבל גאולה העתידה ב"ב יצרפם כצרוף כסף וגו' ואסורה כל בדוליך והיינו מזמור לאסף בשעת אסיפה שיגיע זמן לאסיפת הגלות אך טוב לישראל ר"ל אך בחינת הטוב בלי תערובות רע תהא לישראל עכ"ד בקיצור והנה בר"ה ויוהכ"פ מעוררין העם לתשובה מיראה ומפחד העונש כי בריה יכתבון וביום צום כיפור יחתמון מי יחי' וגו' וכן בסכות אחז"ל סוכה ל"ז בד' מינים כיצד מנענע כדי לעצור רוחות רעות וזהו העבודה לצורך עצמו כדרך תערובות רע בטוב כיון דכוונתו אינו צח לעבוד את בוראו לאהוב את האמת באשר הוא אמת ולכן בעבור זה מיקרי שמיני רגל בפני עצמו ר"ל לעצמו בלתי תערובות כוונתו לצורך עצמותו רק בלתי לה' לבדו ובבחי' זו יהי' כל ישראל לעתיד ב"ב רק כולו טוב ככסף צרוף וזהב טהור וז"ש התרגום עצרת תהי' לכם כנישין תהא לכון ר"ל ביום השמיני צריכין כל ישראל להיות במדרגה היותר נעלה כאשר כן תהי' לעתיד לבא בעת הכנישה במהרה אך טוב לישראל כנ"ל והבן

ב) ביום השמיני וגו' ופירש"י עצורים ממלאכה פר אחד איל אחד התעכבו לי מעט עוד ולשון חבה הוא זה וכו' קשה עלי פרידתכם ונראה עפי"ד הגמ' סוכה דף מ"ח והיית אך שמח ודרשו חז"ל לרבות לילי יו"ט האחרון לשמחה וקשה הא אך בכל מקום למיעוט והאיך אמרי' כאן אך לרבות יש לומר עפי"מ שהובא בייטב פנים [דרושים לר"ה אות י"א] בשם רבינו הקדוש מהר"יי מלובלין כי בעת שאומר חצות בבכי ובתחנונים ופלגי מים בכ"ז אני שש ושמח וכך הורה לי רבינו הקדוש מהר"ש זללה"ה עפ"י משל למלך שנשבה והגיע לעמוד לפוש וללון אצל אוהבו ומיודעו וכראות אוהבו את המלך בשבי' הלך ילך ובכה מאין הפוגות ובכ"ז שש ושמח כי המלך נתאכסן אצלו והנמשל כי באותו שעה שבוכה על חורבן ביהמ"ק השכינה כנגדו שנאמר קומי רוני בלילה וגו' נוכח פני ה' עכ"ד עי"ש ובזה יש לומר כי בשמ"ע הוא רגל בפ"ע כביכול עצם כבודו ית"ש משתעשע עם בניו עם ישראל דוגמת חתן וכלה כמבואר בספרים ואף בימי דלותינו ושפלנו בגלות המר הזה הוא בבחי' הלזו ושכינת עזו שוכן אתנו ועל כן הוא זמן שמחתינו כי השכינה שורה רק מתוך שמחה של מצוה ועל כן אך שמח כי בשמחה זו יש גם כן מיעוט בהעלותנו על לבנו כי המלך כביכול הוא אתנו בשבי' ואך בא למעט השמחה ועכ"ז בא לרבות שמחה כיון שהמלך עתה מתאכסן אתנו בזמן הזה וההוא יומא דשמ"ע קא גרים וז"ש ביום השמיני עצרת תהי' לכם והוא לשון עצרה למעט השמחה ופר אחד הוא לשון חבה קשה עלי פרידתכם ושניהם כאחד באו בהעלות על לבנו שהמלך עתה בשבי' ועכ"ז אנו ששים ושמחים בו כיון שנתאכסן אתנו

ג) ביום השמיני עצרת תהי' לכם ופירש"י עצורים ממלאכה וקשה הא כתיב כל מלאכת עבודה לא תעשו ותרתי למה לי ונראה עפימ"ש אזזצלה"ה ביש"מ פרשת בשלח לפרש מאמרה ז"ל כל המקבל עליו עול תורה מעבירון ממנו עול מלכות ועול ד"א דהנה נקנס על האדם בזיעת אפיך תאכל לחם ע"כ צריך לבלות בזה זמנים טובא להמציא טרף לחקו והנה באמת קאי מה שאמר בזיעת אפיך וגו' ג"כ על לחם התורה שנאמר לכו לחמי דהא לאחר החטא שנעשה כתנות עור בעין והוא מסך המבדיל צריך יגיעה רבה להבין בדברי תורה וא"כ אף שהגזירה והקנס נקנס על כל בני אדם הנה אותן שתורתן אומנתן אין צריכון לשום השתדלות לטרפם לפי שנתקיים בהם הגזירה בעמל התורה וזה אמרם כל המקבל עליו עול תורה ונתקיים בו הגזירה בעמל התורה מעבירים ממנו עול מלכות ועול ד"א עכ"ד ז"ל ועיי' מ"ש בזה בפ' בחקתי ובזה יש לפרש סיום הספר נעוץ סופו בתחלתו לכל האתות והמופתים וגו' ולכל היד החזקה וגו' אשר עשה משה לעיני כל ישראל בראשית ברא וגו' דהנה פירש"י ולכל המורא הגדול נסים