עצי חיים על מועדים ק

הי' עוסק במצוה רק שטעה בדמיונו וא"כ בראובן יש לומר דגם בשעת החטא הי' בבחי' אדם וא"כ כיון דאעפ"כ שחטא ונתקבל תשובתו ולא הוי דיחוי מוכרח לומר דמשו"ה מהני התשובה משום דבידו לתקן דהא לא שייך לומר דלא נדחה כלל שאין זה האדם אשר חטא כנ"ל ועל כרחך דעשה תשובה מעצמו בלי עזר ממעל דהא אם אין ביד עצמו ותולה באחרים לא הוי בידו וזשה"מ מעולם לא חטא אדם היינו שהי' בבחי' אדם כמו ראובן שעשה העבירה לשם שמים וא"כ הוא בבחי' אדם ועשה תשובה וא"כ התשובה הוא משום שפתח בתשובה תחלה היינו שפתח מעצמו ומשו"ה הי' בתחלה כי לא המתין עד כי יביא התעוררת מלמעלה, או יאמר מעולם לא חטא אדם היינו החוטא אינו לעולם בבחי' אדם רק בבחי' בהמה וע"כ אפי' אינו פותח בתשובה תחלה רק השי"ת יפתח לו הפתח בתחלה ג"כ לא הוי דיחוי כיון דהחוטא לא הי' אדם ועכ"ז ראובן פתח בתשובה תחלה ועל כן ב"ב פותח בתשובה תחלה שנאמר שובה ישראל עד ה"א וגו' ושובו אל ה' היינו עד ה"א כפי מאמר השי"ת שובו אלי דמשם מוכח דצריך לשוב מעצמו תחלה אליו וע"כ אמר הכתוב קחו עמכם דברים ושובו מעצמיכם אל ה' ואמר עוד הכתוב אח"כ דזהו טענת הקב"ה דצריך לשוב מעצמו תחלה אבל כנס"י אומרים השיבנו אליך תחלה וזש"ה אמרו אליו ר"ל אבל כנס"י אומרים כל תשא עון שהקב"ה ישא לפשענו ויחזרנו בתשובה לפניו אפי' אם מעצמינו לא נשוב תחלה ואם שיש לומר הא לא הוי בידו לתקן מעצמו והוי דיחוי על זה אמר הכתוב ונשלמה פרים שפתינו ר"ל כמו שמקריבים פרים היינו הקרבנות אע"ג דע"פ המשפט לא מהני הקרבן ורק משו"ה יועיל הקרבן משום דהאדם החוטא הוא בבחי' בהמה וכשישוב חוזר לבחי' אדם כן משו"ז ג"כ לא הוי דיחוי כיון דהאדם לא נדחה כלל רק כשחטא לא הי' בבחי' אדם כי אם בבחי' בהמה והאדם לא נדחה מעולם וזש"ה איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם מלשון קולע אל השער ולא יחטיא (שופטים כ') ר"ל ע"י החטא יחסר מהם בחי' האדם ונשאר רק בחי' נפש כי גם על הבהמה שייך לשון נפש כמשה"כ ונפש בהמה (ויקרא כ"ד) ועל כן אמר הכתוב ואשמה הנפש ההוא ולא כתיב ואשמה האדם ההוא כי אחר החטא אינו עוד בבחי' אדם והתודו את חטאתם אשר עשו והשיב את אשמו בראשו ר"נ בראשו של עצמו שישוב לעצמו מה שהי' הוא בתחלת בחי' אדם וכששב חוזר הוא כבתחלתו ואתם קרוים אדם אחר תשובתינו לה'

ב) דרשו ה' בהמצאו וגו' וישוב אל ה' וירחמה' ואל א' כי ירבה לסלוח ויל"ד דהו"ל וישוב אל ה' ויקבלו עוד הלשון ירבה לסלוח צ"ב גם לבאר שובה ישראל עד ה"א וגו' אמרו אליו, כל תשא עון וקח טוב ארפא משובתם אהבם נדבה כי שב אפי ממנו ודקדקו המפורשים דפתח שובה ישראל בלשון יחיד ומסיים אמרו אליו לשון רבים וגם מהו וקח טוב, ובגמ' יומא פ"ו ר' מאיר אומר אפי' יחיד שעשה תשובה מוחלין לו ולכל העולם שנאמר כי שב אפי מהם לא נאמר אלא ממנו ויל"ד מאי בעי הכא דייקא לאשמעונין דבר זה וגם דמשנה בלשון יחיד אחר שכבר נאמר אמרו אליו לשון רבים

ונראה עפ"ד הגמ' בקידושין דף ל"ט ר' יעקב אומר למען יאריכון ימיך ולמען ייטב לך למען יאריכון ימיך לעולם שכלו ארוך ולמען ייטב לך לעולם שכולו טוב וכתב במהרש"א ולא תיקשי לך מכל היעודים שבתורה דא"א לפרש רק בעוה"ז שאם תשמעו יבואו עליכם כל הברכות והטובות ובהיפך אם לא תשמעו וכו' די"ל לר' יעקב דמודה בזכות הרבים ומעשיהם הטובים מביאום להם כל הברכות והטובות שנזכרו בתורה גם בעוה"ז וכן בהיפך בחטא הרבים אבל ר"י לא אמר כן אלא ביחיד שמרובה בזכיות דשכרו לעוה"ב עיי"ש ובזה פירשתי סמיכות הכתובים ושמרתם את דברי הברית הזאת ועשיתם אותם למען תשכילו את כל אשר תעשון אתם נצבים היום כלכם וגו' ופי' התרגום למען תשכילו בציל דתצלחון וא"כ אמר הכתיב דבשביל דתשמרו את הברית הזאת תצלחו היינו בעוה"ז ולכאורה יקשה לר"י דאמר דשכרו לעוה"ב והאיך יתכן שכר מצות בהאי עלמא ועל כן אמר הכתוב אתם נצבים היום כלכם ר"ל בשביל כלכם