עטרת מנחם פה

בד' ח"ו גם אמונתו חלושה וקלושה מאד. וממילא אינו עוסק בתורה ג"כ. וזהו שאה"כ הנני ממטיר לכם לחם מן השמים. כלומר הנני בעל היכולת להמטיר לכם לחם בפעם אחד שיספיק לכם על ימים רבים ואעפי"כ אינני נותן לכם. כי אם ילקטו העם דבר יום ביומו. כלומר לקבוע בלבם מדת הבטחון אף שיראנו לוקט היום לא ידאג דאגת מחר לומר מי יודע אם יהי' כזה יום מחר. רק יבטח בשם ד' הנותן מן כמו מטר ע"פ הארץ היום בודאי יתן גם מחר. ואז כאשר יקבע בלבם הבטחון יבואו ג"כ לאמת האמונה שהיא יסוד כל התורה כלה כמ"ש כל מצותיך אמונה. וזה למען אנסנו פי' שלפי מדת הבטחון שלהם אבחנם הילכו בתורתי אם לא. פי' אם יהי' באמת בטחונם חזק בי שאוכל למלא די סיפוקם גם יראתם ואמונתם תהי' בי שלימה ואם אמונתם תהי' שלימה. גם תורתי מהם לא תהי' נעלמה. ע"כ ויבא הפסוק על מקומו בשלום. ודבר אלקינו יקום לעולם

רט) שם בפ' ויקהל. ויבואו כל החכמים העושים את מלאכת הקודש וכו' ויאמרו אל משה לאמור ערבים העם להביא מידי עבודה כו' ויצו משה ויעבירו קול במחנה לאמר איש ואשה אל יעשו עוד מלאכה לתרומת הקודש: וקשה וכי מפני שמרבים העם להביא יותר מכפי צורך העבודה בשביל זה אל יעשו עוד האומנים מלאכתן והי' צריך להעביר קול לבל יביא עוד נדבה כי די ולא להפסיק האומנים ממלאכתן. ומצאתי בכ"ק של הגה"ק מהר"מ זלה"ה מרימנוב שמשה בחכמה עשה זאת להעביר קול שבעלי המלאכות לא יעשו מלאכתן עוד כי המה הבעלי מלאכות היו קדושי עליונים והיו עוסקים במלאכתן בקדושה עד שכמו שהכה זה בקורנס על הסדן וחרשי עץ הכו על העץ בגרזן כן הי' דופק בלב כל ישראל ויבהילו להביא נדבתם עד אין שיעור וערך. ולכן כאשר באו בעלי האומנים ואמרו למשה מרבים העם להביא מיד צוה לבל יעשו עוד מלאכה. וכאשר יחדל קול מכה בפטיש אז יפסק ג"כ התלהבות בלב ישראל לנדב נדבות הרבה וממילא ויכלא העם מהביא ע"כ. וכן שמעתי ג"כ בשמו מפי בנו הרה"צ מו"ה נתן יהודה זצ"ל

רי) שם בפ' קרח. רב לכם בני לוי בפרש"י וקרח שפקח הי' מה ראה לשטות זה כו'. ראיתי בכתי"ק מרבינו הקדוש והנורא מהרמ"מ זצ"ל מרימנוב שהקשה מה הי' הפקחות שראה רש"י ז"ל בקרח עד שמתמה עליו באמרו וקרח שפקח הי'. ותירץ להיות שכתוב להלן בפסוק י"ט ויקהל עליהם קרח את כל העדה וקשה באיזה אופן קיבץ ואסף מהרה את כולם למקום א' בל יבצר אחד מהם. הלא מחנה ישראל י"ב מילין הי' ומתי קבצם בזמן קצר כזה ובאיזה כח סרו כולם למשמעתו ולא סירב א' מהן לבל יבא. אך ידוע לנו מפי ספרים וסופרים כי כל העולמות וכל הנעשה בהם הכל תלוי ביחודים וצירופי שמות בגודל הכוונה, וכח גדול המכוון בהם כידוע לי"ח. וכמאמרם ז"ל יודע היה בצלאל לצרף אותיות שנברא בהם שמים וארץ נמצא הכל תלוי בהאותיות. והנה גם בביאת משיח המקווה בב"א הנה כי כן ישגיב בכחו לקבץ נדחי ישראל כולם עד אחד. וקשה ג"כ וכי משיח צדקינו ילך לכל המקומות שישראל מפוזרים שמה בקצות הארץ ולאסוף את ישראל כרועה המאריצין בעשו בדפוס של ר' נתן נטע קראנענבערג בעיר בילגורייא (פלך לובלין)