עטרת מנחם יז

אם תדע שיסרבו בך קבל הכבוד תיכף בלי הפצרה כי אינו מן הראוי להתפשטות המחשבה לאורך ורוחב וגאות וכבוד ע"כ יותר טוב לקבל תיכף לעשות כאשר ירצו המכבדים (שם אות י"ז)

לה) ושמעתי מאת אדמו"ר כו' שבדבר אדם דיבור בטל עובר על אזהרת לא תרצח כיון שכל דיבור הוא קומה שלימה וכיון שהוא נותן אותן אותיות הדבור אל החיצונים הוא כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש כן הדיבור הזה. שהדיבור נופל ביסוד השבירה למקום מיתה ח"ו עד אשר ישוב האדם. (בס' רגל ישרה מערכת ת')

לו) אמר וכו' שיש להתפלא על הילדים שמחנכין אותם מנעוריהם בעוד שהם קטנים לתורה ולעבודה זו תפלה ועונין אמן ויהש"ר הנה בעוד שני ערלה עליהם מורגלים לתורה ולעבודה מהיכן יארע כזאת שכשמתגדלין פורקים של תורה מעליהם ועוסקים בעסקי העולם ברשות ובאיסור הלא מהראוי שיהי' להם דבר בטבע לבל יזיזו מן התורה אפי' זיז כ"ש כמ"ש חנוך לנער עפ"י דרכו גם כי יזקין אל יסור ממנו ואמר אדמו"ר זצלה"ה שמגיע להם הדבר הזה על אשר האכילום אבותיהם ממון של איסור הבא לידיהם בגזל וחמס ורבית וכח הפועל בנפעל. וכאשר הבנים נתפטמו מזה הנה מתעורר להם עי"ז תאוות רעות ופורקים עול תורה מעליהם ואוחזים מעשה אבותיהם בידיהם זה תוכן דבריו (בס' מגיד תעלומה ברכות דף ל"ה)

לז) הוא היה אומר שבמה שמדברים דברי חול קודם התפלה של שחרית בזה דוחין את היראה בידים. ואמר עוד אשר פרשת הגעלת כלים טוב לומר לבטל מחשבות והרהורין בישין (בס' דברי יצחק אות ל"ט מ"א)

לח) פ"א בא לפני רבנו איש א' לבקש על קרובו שנחמץ ולבו נוטה למינות ר"ל ומתחיל לפעפע בו הארס כעכנא. והשיב לו כי ילמוד עמו בכל יום שיעור בספר חרדים ועי"ז ינצל ממינות (שם אות ל"ו). ועי' בס' בארת המים ג"כ מזה באופן אחר כיו"ב

לט) סגלה מצא רבנו בתוה"ק לאמור בפ' ויקהל פסוקי מלאכת המשכן קודם התפלה ויעלו לו כאלו בנה משכן. (בס' מנחם ציון פ' מצורע)

מ) ואמר בני אדם שבטבעם מחוממים וקשה להם לפרוש מן העריות הסגלה לקרוא פ' קדושים וללמוד אותה עם כל שרשי המצות ויקבל עליו לקיים באמת (שם)

מא) מי שאינו יכול להשמר מלהסיח דעתו בתפילין ילמוד כל המצות שבפ' בא (שם)

מב) קבלה מן רבנו הרר"א מליזענסק כי האומר ג"פ כל תהילים ביום אחד הוא חשוב כתענית משבת לשבת. גם שמעתי אומרים בשם תלמידי רבנו מוהרמ"מ מרומנוב כי האומר ג"פ ביום אחד כל התהילים הוא חשוב כחרב וחנית נגד היצה"ר אך הכלל ידוע כי טוב מעט בכונה מהרבה שלא בכונה. (בס' רחמי אב אות נ"ז)

מ"ג) פ"א הלך רבנו לבית הטבילה והוכרח לשוב לביתו בלי מקוה כי נתקלקלו הצנורות ולא הי' מים. אמר היום היה לי מקוה עם כל הכונות. כי בכל עת שהנני הולך אל המקוה אין בכח בו"ד לכוין כל הכונות. אבל היום הנני בכלל חושב לעשות מצוה ונאנס ולא עשאה מעלה עליו הכתוב כאלו עשאה. והכתוב יודע כל הכונות (בס' רצון ישראל תהלים קי"ט). ועל דרך זה פירש אאמו"ר גאון ישראל חו"פ