עטרת מנחם יח
Ateret Menachem 18 · עטרת מנחם · free full Hebrew text
Open in the reader →כקש"ת מ' צבי יחזקאל שי' אבד"ק פלונסק כונת ש"ס ברכות דף ח' וכי בתשעה וכו' מתענין אלא לומר לך כל האוכל ושותה בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו מתענה תשיעי ועשירי ע"ש. דתענית תשיעי אף שאוכלים ושותים. הוי עם כל הכונות. כיון דמעלה עליו הכתוב. והכתוב יודע כל הכונות והבן. ובש"ס שבת (דף כ"א) מניח על שלחנו ודיו. לכאורה הלשון ודיו מיותר. אכן כנ"ל דיו בכל הכונות ע"י האונס
מד) שמעתי בשם גדול הדור הוא הרב החסיד המפורסם בשם טוב מ"ה מענדל מרומנוב ז"ל שיש מדת חסידות שלא יחסר אפי' חוט אחד מהל"ב חוטין ומשום מצוה לשמוע דברי חכמים צויתי לעשות כן בטליתי. כ"כ הגה"ק אבד"ק בוטשאטש בס' אשל אברהם סי' י"ב
מה) שמעתי בשם הרה"ג החסיד מ"ה מנחם מענדלי נ"י מק' רומנוב שאומר בקדושה דחזרה וכן כתוב על יד נביאך וקרא כו' וראיתי היום שיש מקום לומר כן עפימ"ש המג"א כו' (בס' אשל אברהם מהד"ת או"ח סי' קכ"ה). עוד שם כ' על רבנו: שמעתי שאומר בנועם שיח סוד כו' בב' וכעת איני מרגיש לשנות הפשוט בסידורים
מו) עובדא הוה שביום ועש"ק וכבר נטו צללי ערב ועוד לא הי' בביתו דגים לכבוד ש"ק וצוה רבנו למשרתו הרה"צ מוהררצ"א שישפות אצל האש המחבת על כל המכשירים ובכל פעם יאמר לכבוד ש"ק וכן עשה ובהיותו עוסק בזה בא איש אחד מרחוק לקבל פני רבו והביא עמו לדורן דגים לכבוד ש"ק והי' הדבר לפלא בעיני כל ב"ב. וביום הש"ק אמר רבנו דעו לכם כי עם קדושת שבת יורדת שפע העליונה והאיש אשר ירצה לקבל שפע העליונה הוא מוכרח להביא הרצון אל הדבור ולומר לכבוד ש"ק והשפע יורדת ממילא מלמעלה וזהו רמזו חז"ל זכור ושמור בדבור אחד נאמרו היינו כי בדיבור תליא מלתא ע"כ אין להפליא על אשר הייתי כ"כ בטוח כי יהי' לי דגים לכבוד ש"ק (בס' מבשר טוב בתולדות מהר"צ זי"ע)
מז) בפסוק הנה כי כן יבורך גבר ירא ד' בשם הר"ר מענדלי ז"ל אחר שפרט כל הטובות המגיעות לאיש ירא ד' כמ"ש אשרי וכו' יגיע כפיך כי תאכל כו' אשתך כגפן כו' בניך כשתילי זתים סביב א"כ אנו רואים שברכה הכוללת הכל הוא לברך את חבירו שיזכה להיות י"ד ואז ממילא יהי' לו כל הטוב וז"ש הנה כי כן היות כי כן הוא שירא ד' יש לו כל טוב א"כ יבורך גבר כשרוצין לברך גבר א"צ לברכו רק בזה שיזכה להיות ירא ד'. (בס' פנינים יקרים דף י"ח ע"ב)
מח) ראיתי דבר נחמד בשם ההצה"ק א"א מרן מנחם מענדיל מרומנוב זלה"ה כי מצינו שהי' אאע"ה מקיים כל התורה עד שלא ניתנה ומהיכן ידע והשיג מצותיה של התורה הענין הוא כי רמ"ח מ"ע ושס"ה מצות ל"ת המה נגד רמ"ח אברים ושס"ה גידים של אדם וכ"כ אאע"ה הי' מקדש ומטהר א"ע מכל סיג ופגם עד שכל אבר הי' משיג בעצמו המצוה השייכה לאותו אבר. ומשתוקק ונכסף לקיימו בפועל, וכ"כ כל גיד השייך לו ע"ד דכתי' כל עצמותי וכו' ולפ"ז קשה מה דקאמר וישלח אברהם את ידו משמע שהי' שולח ומכריח את ידו בע"כ ליקח את המאכלת והלא כיון שאמר לו הקב"ה קח נא את בנך כו' הי' לה להיד להשתוקק ולכסוף לילך מעצמה למצות המקום ליקח את המאכלת לשחוט כו' אולם באמת כתי' ולא עלתה על לבו ודרשו חז"ל זה עבודת יצחק