עמודיה שבעה צד

על עיקר וא"כ זה שגרמה ג"כ שישיא משה ברכה כזו לאחרים וזאת הברכה אשר בירך משה זאת דייקא ר"ל זאת ממש היה הברכה שבירך את ישראל ואמר יוסף ה' עליכם בלשון תוספות ולא ידענו עד עתה מה ראה על ככה לברכם בלשון תוספות אבל אחר שראינו שישא ברכה מאת ה' בענין התאומה וראה שמדת הקב"ה אינו כן ואדרבה תוספות מרובה על העיקר זה גרמה ג"כ שישיא ג"כ ברכה כזו לאחרים

(כא) במדרש פ' שמות וז"ל ויקרא אליו אלהים מתוך הסנה ויאמר הנני מאי הנני אלא הנני לכהונה הנני למלכות ויאמר אל תקרב הלם אין הלם אלא כהונה אין הלם אלא מלכות ומסיק שם לו ולזרעו לא זכה ומשה בעצמו אעפ"כ זכה לשתיהן לכהונה ששימש בז' ימי מילואים למלכות דכתיב ויהי בישורון מלך ע"כ וקשה כהונ' ומלכו' מאן דכר שמיה ואם נאמר שמקריא' זו הבין שראוי לכך וא"כ למה באה התשוב' אל תקרב הלום וכו' ועוד למה זכה הוא ולא בניו. ולהבין זאת נקדים הקדמה גדולה ונפלאה מדברי פה קדוש האריז"ל ולפי שדבריו הם לפידי אש ולאו כל מוח יוכל לסבלם ראינו להביאם בביאור יותר נגלה ויונעם לכל שומעם וזהו תכלית דברים בענין משה שחיה ק"כ שנה לא פחות ולא יותר כי משה היה תרומתו של עולם כי העולם לא היה יכול להבראות בדין שהוא עין רעה ולא ברחמים לבדם שהוא עין יפה אלא שיתף הקב"ה מדה"ד עם מדה"ר שהיא מדה בינונית וברא את העולם כמשרז"ל על פסוק ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים ותרומה בינונית היא א' מנ' תרי מק' ומכל אלף מגיע כ' וכמה הוי עלמא שיתא אלפי שני וששה פעמים כ' עולים ק"ך שנה שהם תרומתו של עולם ולכך היו שנותיו של משה ק"ך שנה. ויש עוד טעם בדבר והוא דומה קצת אל הראשון והוא כי משה היה סוד היובל ויובל הוא ג"כ א' מנ' כמו תרומה בינונית שהוא שנת הנ' וא"כ כמו שתרומה בינונית מגיע מששת אלפים ק"ך שנה לחיותו של משה כן יש ק"ך יובלות בששת אלפים שנה של העולם והיה ראוי גם מטעם זה לחיות למשה ק"ך שנה. והנה יש לנו לידע מאי בינייהו כי סוף כל סוף שלא היה לו לחיות אלא ק"ך ונ"ל שזה איכא בינייהו כי אם היו שנותיו לרמז שהם התרומה היה ראוי שיהי' משה כהן כי תרומה אסורה לזר והיא חלק הכהונ' אבל אם היו שנותיו מצד היובל היה ראוי למלוכ' כי יובל הוא נק' מלך כנודע בכוונה א' מכוונות ברכות שאנו אומרים מלך העולם ולכך מצדו יוצאים העבדים לחירות וכמ"ש בעל מגלה עמוקות שמטעם זה זכה שאול למלוכה כי היה נשמתו מצד היובל העליון ולכך לא נמצא בו דופי כי אין שם חלק לחיצונים. ואי' נמי במד' בפ' זו למה נראה הקב"ה למשה מתוך הסנה ולא מתוך אילן אחר משום שהקב"ה גילה לו שיהיו ימי שנותיו ק"ך שנה כמנין הסנ"ה. ונ"ל שזה היה טעמו של משה כשראה שהקב"ה קוראו מתוך הסנה מיד אמר הנני לכהונה הנני למלכות דבשלמא בלא זה כהונה ומלכות מאן דכר שמם אבל עכשיו שראה שהקב"ה קוראו מתוך הסנה היה קשה לו ולמה לא מתוך אילן אחר אלא ודאי שהקב"ה רוצה לגלות לי שיהיו שנותי ק"ך שנה כמנין הסנה וקשה למה לא פחות או יותר א"ו שהם בסוד התרומה או בסוד היובל וא"כ ממ"נ אם הטעם מצד התרומה ודאי הנני לכהונ' כי תרומה אסורה לזרים ואם הטעם מצד היובל ודאי הנני למלכות כי יובל הוא מלך ואם שניהם אמת הנני לכהונה ולמלכות והנה פ"א הייתי עובר אורח בק"ק לויצק בבית הרב הגדול ומופלג בדורו בתורה ובחסידות איש אלקי קדוש יאמר לו נר ישראל פטיש החזק עמוד הימיני כבוד מוה' יצחק נ"י אשר הוא לע"ע בק' ווילנא וא"ל שאין הענין שהקב"ה נתן למשה התרומה אלא משה בעצמו הוא התרומה של עולם והיה חיותו ק"ך שנה להודיע זאת לכל באי העולם וגם מה שנק' היובל מלך שמצדו באים מלכים ומשה היה היובל עצמו וא"כ איך עלה על דעת משה לומר הנני לכהונה הנני למלכות והשבתי לשואל כהוגן שזה היה התשובה שמשיב הקב"ה אל תקרב הלום ולא נתן לו הכהונה ומלכות והראה לו למשה שהוא טועה בדבר ואין הדבר כן כמו שעלה בדעתו ולפי שסוף כל סוף הוא בא מצד היובל שנק' מלך