עמודיה שבעה נא

ולהרוס זאת כדי שלא יזכר שם ישראל עוד המורה על סוד זה. ובזה תבין ג"כ ענין מחשבה של דור הפלגה בבניינם עיר ומגדול שאמרו הבה נבנה לנו עיר ומגדול וגו' ואיתא בזוהר קטן בדפוס מנטובה בפ' נח שכוונתם היה לבנות בנין הקליפות שהם עיר ומגדול כמו שיבא לקמן יותר בהאריכות וקשה א"כ מאי ראשו בשמים ועוד מה ונעשה לנו שם איזה שם בקשו לעשות ועוד מאי לנו ונעשה שם מיבעיא ועוד קשה שלמעלה מזה כתיב ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים ואמר רז"ל במדרש במקומו שאמרו דברים אחדים על ה' אלהינו ה' אחד אמרו לא כל הימנו לברור לו העליונים וליתן לנו את התחתונים עכ"ל ודבר פלאי הוא כי איך יעלה על דעת שיציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא אבל הוא הדבר שדברנו כי כוונתם היה לבנות עיר ומגדול בנין הטומאה כי הקב"ה הרס ולא בנה בניינם כמו שראוי להיות שיהיו דבוקים אל הראש והפרידם מראשם ולכך אמרו נבנה עיר ומגדול זאת מה חסר בניינם ואומר וראשו בשמים ר"ל שהרי הקב"ה הפרידו מן הראש ונשתאר ראשו גנוז בשמים לפיכך הבה נבנה אותם ע"י מעשינו הרעים ויעלה הטומאה וידבק בראש הגנוז שם בשמים כי ע"י חטאים ופשעים הדורות בעו"ה הטומאה מתגברת והולכת לדבק בראש הגנוז בשמים אלא שהקב"ה ברוב רחמיו דוחה אותו משם כנ"ל וז"ש נעשה לנו ש"ס דייקא ר"ל אותו השם שקרא לבניו בשם ישראל על שם הראש שיש להם נעשה לנו. וזה הסוד הגדול גילו לנו רז"ל במאמר הנ"ל דברים אחדים על ה' אלהינו ה' אחד לא כל הימנו לברור לו העליונים וליתן לנו התחתונים לא שהי' כוונתם לדור בשמים והקב"ה בארץ שזהו מן הנמנע כנ"ל אלא זה הי' כוונתם שלא כל הימנו לברור לו העליונים שהם שלש היכלות הראשונות שהם כנגד הראש שהפרידם הקב"ה ממנו וגנז בשמים וליתן לנו התחתונים ר"ל שלא נתן לנו לחלקינו כי אם היכלות התחתונים ולא כל הימנו לעשות זה שהרי כולם אנחנו מעשה ידיו ולמה עשה לנו ככה להפרידנו מן הראש שהם עליונים ולא נתן לנו אלא התחתונים וכמו שאמר בלימודי ר"י סרוג שזהו דמעת העשוקים שאין להם מנחם שהם הקליפות שהם צועקים יום ולילה למה הפרידם הקב"ה מעל הקדושה ונתן להם חלק הרע וע"ש בספר נובלות החכמה ולפי שהשלש העליונים הם חשובים כאחד כנזכר לעיל לפיכך אמר הכתוב ודברים אחדים על ה' אלהינו וכו' ר"ל שכל דבריהם שחלקו על ה' אלהינו ה' אחד לא הי' אלא בשביל אותם היכלות העליונים שהם נקראים אחדים שכולם חשובים כאחד ולא כל הימנו שיברור לו העליונים כנזכר ולפיכך נראה לומר שהי' האנדרטי רומיה אמין שתין לרמז על זה כי אחר שבניינם הי' מצוייר נגד מרכבה טמאה וכבר זכרנו מזה שהמרכבה טמאה אינו אלא כנגד ששה היכלות שכל אחד כלול מעשרה שהם סוד האמת הבנין של מעלה שעולים לששים אמות כנודע לכך הי' לכוונה זו אמין שתין ופותיא אמין שית כי כל הבנין הוא שם העולה לששים ואם היה מדובק ח"ו בראש הי' רומיה עולה לתשעים כנגד הראש שכלול שלשה ואם נאמר שהשלשה הם אחד ואין עולין במנין אלא לאחד מ"מ הי' רומי' אמין שבעים אלא שלא עולה אלא לששים משום שהפרידם הקב"ה מן הראש כנז"ל וז"ש רבינו ז"ל וראשו מגיע השמימה רומיה אמין שתין ר"ל למה הי' רומיה אמין שתין לבד ולא שבעים או תשעים כמו בקדושה לכך אומר וראשו מגיע השמימה ר"ל שהרי ראשם של אותו אנדרטא שהוא כנגד מרכבה טמאה היא בשמים שגנז הקב"ה הראש בשמים ולא נשתייר לטומאה כי אם מה שיש כנגד ששה היכלות וכנגד מה שנשתייר להם כנגד זאת צייר נבוכדנצר האנדרטא שלו ובזה תבין למה הביאו רבותינו ז"ל סוף פסוק ופותיא אמין שית אחרי שלא באו לפרש אלא רומיה כמ"ש הכתוב וראשו מגיע השמימה ועם מה שכתבנו יובן שבאו רבותינו ז"ל להגיד מאחר שרומי' אמין שתין ופתיה שית זה יורה שראשו גנוז בשמים. והנה עם הנזכר יובן דברי חכמים וחידותם בפרק חלק וז"ל בשעה שהפיל נבוכדנצר חנניה מישאל ועזרי' לכבשן האש אמר לי' הקב"ה ליחזקאל לך והחיה את המתים בבקעת דורא כיון שהחי' אותם באו עצמות וטפחו לו לאותו רשע על פניו אמר