עמודיה שבעה מט

ירידה מטה מטה עד לעפר ולא שתאמר שכוונתם היה ח"ו לרעה לכך אומר והנה ה' נצב עליו וארז"ל על יעקב ר"ל כוונת מלאכים לא היה לרעה אלא כדי שה' נצב עליו על יעקב לשומרו ובניו יוצאי חלציו הכלולים בו העתידים לצאת ממנו ואם לא כן היו ח"ו בטלים ומיטב לשפוך חמתו על עצים ואבנים ולא עליו. ובדרך אחר נ"ל ע"ד מ"ש בפרקי היכלות שלפי האמת לא נחרב ב"ה אלא שלח הקב"ה מלאכים והביאו לבנים ועפר ומשריפות סיד ממק"א להשביע עינו של אותו רשע שבא לחרוב ב"ה והמקדש בעצמו נבלע בארץ ודע שאע"פ שחרב ב"ה שכינה לא זזה משם כנודע בסוד והיו עיני ולבי שם כל הימים וקדושה ראשונה במקומה עומדת כי כל דבר שבקדושה אע"פ שמסתלקת לעתים מנחת רושם שלה לעולם וכ"ש לפי דעת הזה שלא נחרב ב"ה כ"ש שעיני ה' תמיד בה ואינו זז מכותלי ביתה אלא שעו"ה נעלם מעינינו הבנין לפי שעה וזמן הקצוב אצלו ית"ש ונ"ל שע"ז קינן המקונן ואמר ע"ז היה דוה לבינו על אלה חשכו עינינו דייקא כי נעלם מעינינו הבנין ולפי האמת המקדש אינו חרוב ויעלה לעתיד כמו בראשונה שלא יהי' ב"ה חדש אלא הראשון כמ"ש בזוהר ויקהל על פסוק בשוב ה' את שיבת ציון שהקב"ה ישיב לעתיד שיבת ציון ממש כמו שהיה בראשונה וזהו בשוב שלא יהיה בית חדש אלא אותו הראשון ישוב לאיתנו וע"ז נ"ל שמסיים הכתוב היינו כחולמים ר"ל שדבר זה ממש היה כמו שחולם חלום ורואה בחלומו איזה היזק גדול וצער המגיע אליו בחלומו ומצטער מאד מאד ובהקיץ משנתו רואה שהיה מראה בעלמא ושמח שלא הגיע אליו כזה כך ממש מגיע לנו בגלות הזה שאנו בוכין ומצטערין על חורבן ביתינו וכשישיב ה' את שיבת ציון שלא יבנה ביהמ"ק חדש אלא ישוב בנין הראשון ועין בעין יראו כל בשר יחדיו שזהו הראשון שלא חרב ודאי יגיע שמחה גדולה אלינו ולפיכך מסיים הכתוב אז ימלא שחוק פינו וגו' ואומר הזורעים בדמעה ברנה יקצורו והוא ע"ד משרז"ל במדרש איכה כל שאין מצטער על חורבן ב"ה אינו רואה בנחמתה שנ' שישו עתה במשוש כל המתאבלים עליה ולכך כל מי שזורע בדמעה בעוה"ז ומצטער על סילוקו לפי שעה ברנה יקצורו ויזכו לנחמתה. והנה ענין הנ"ל רמיז במראת הסולם וה"ק והנה סולם זה ב"ה מוצב ארצה ארץ לא כתיב אלא ארצה ר"ל שב"ה לא חרב אלא היא מוצב ארצה שטמון בארץ ונבלע בה לפי שעה ומלאכי אלהים הם מלאכי הדינין הם עולים ויורדין שהורידוהו בארץ והביאו משרפות סיד ממק"א ובאותו ירידה היה ג"כ עלייה כי ע"י אותו ירידה לא שלטו שונאין במקדש והנה ה' נצב עליו ר"ל גם בחורבנ' נצב שם שלא סילק קדושתו משם וקדושתו שם כל הימים ולפי שענין זה היה ממש בחלום כנזכר לכך הראו לו ליעקב ענין מראה זו בחלום והנה יש עוד ענין פלאי בדבר החורבן איך ומה היה וגם זה רמוז במראת הסולם הנ"ל כי איתא בילקוט ירמיהו בהאריכות וזה קיצור עניינו בזמן חורבן הבית ראה חנמאל דודו של ירמיה גזירת החורבן מה עשה הזכיר שמות הקדושים והשביע מלאה"ש והורידן מזויינים בכלי זיין על החומות כיון שראו השונאים כן ברחו מפני אימתן עד ששינה הקב"ה שמות של המלאכים והעלה אותם לרקיע וביקש חנמאל להורידן ולא היה יכול מפני שינוי שמותיהם מה עשה חנמאל השביע את שר העולם והגביה את ירושלים ותלה באויר עד שבעט בה הקב"ה ונפלה הה"ד השליך משמים ארץ וגו' וכתיב גת דרך ה' ונכנסו כל השונאים לירושלים עכ"ל. והנה הדבר הפלאי הזה הראה הקב"ה ליעקב במראת הסולם הזאת שבקש לגלות לו ענין החורבן ואיך יהיה והראה סולם זה בה"מ כנ"ל מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה ר"ל מה שהיה חנמאל מעלהו באויר והיה מגיע עד לב השמים ע"י השבעות שר העולם הראה לו שאח"כ מוצב ארצה שהורידו לארץ ונתבטל פעולת חנמאל וזהו מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה שקשה וכי לא ידעינן שב"ה הי' מוצב ארצה אלא שהראה לו שחנמאל עשה פעולה שהיה בזמן החורבן מגיע השמימה עתה חזר לקדמותו להיות מוצב ארצה כדי שישלטו בו השונאים והראו לו ג"כ ומלאכי אלהים עולים ויורדים ר"ל אלו המלאכים שהורידם חנמאל ע"י שמות עלו לשמים ולא פעלו כלום