עמודיה שבעה מג

אמרו רז"ל במדרש ויצא לקח יעקב י"ב אבנים ואמר אברהם יצא ממנו פסול ישמעאל יצחק יצא ממנו פסול עשו ואני אם תתאחות האבנים האלה יודע אני שלא יצא פסול מבניו וכיון שנתאחו הי"ב אבנים ידע שלא יהיה פסול בי"ב בניו ואם כן מפורש חזינן שנעשו לאבן אחת שאין פסול בי"ב בניו אבל פסול הזה שעל ידי כן צלע על יריכו הוא פסול דינה כי אף על פי שבאבנים ראה שלא יהיה פסול בבניו היינו בי"ב בניו זכרים שלקח כנגדן האבנים אבל כנגד דינה לא לקח אבן שאין היא נחשבה בשבטים והדבר הזה ברור ואין צריך ראיות הרבה. והנה זה היה ענין איוב כי ידע שהיסורין באין עליו מאחר שהוא יעקב שלקח שתי אחיות אבל חשב שאין ראוי מטעם זה שיבואו עליו היסורים דזיל בתר טעמא למה נאסרו משום שלא ישתמש בשרביט המלך הרי ליעקב נאמר אתה אלוה בתחתונים דמה אית למימר למה נענש בדינה יש לומר שבאמת לא נענש כפי שסברו הרואים שנטמאה אלא אדרבה נטהרה מזוהמה אבל אחר שראה שהקב"ה עשה שיעקב צולע על יריכו וקשה למה אי משום פסול שיצא מבניו הרי כולם צדיקים היו וגם דינה לא נעשה בה פסול שהרי נטהרה אלא ודאי שבאמת נטמאה ואם איתא שהקב"ה קרא לו אלוה ואם כן למה ענשו בדינה אלא ודאי יעקב עצמו קרא לעצמו אלוה ואם כן גם לו היה אסור להשתמש בשרביט המלך וליקח שתי אחיות וכדין שיבאו יסורים עלי לכך כראות זאת וכל אלה חזר מלהתרעם והודה לדינו ומשפטיו של הקב"ה שכל משפטיו צדק ואמת ותלה היסורים בחסרון ידיעתו שטעה בשיקול הדעת ואמר שיכור הייתי

(יב) ואלה תולדות יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק ואמרו רז"ל אלה תולדות יצחק יעקב ועשו האמורים בפרשה וקשה אם כן למה אמר אחר זה אברהם הוליד את יצחק ועוד שם בפרשה כתיב ותהר רבקה אשתו ויתרוצצו הבנים בקרבה ותאמר אם כן למה זה אנכי ותלך לדרוש את ה' ויאמר ה' לה שני גוים בבטנך ושני לאומים ממעיך יפרדו ולאום מלאום יאמן ורב יעבוד צעיר ע"כ וארז"ל ויתרוצצו כשהיתה עוברת על בתי כנסיות ובתי מדרשות יעקב מפרכס לצאת ובשעה שהיא עוברת על בתי עכו"ם עשו רץ ומפרכס לצאת ויאמר ה' וגו' שני גוים רבי ואנטונינוס ע"כ וקשה מה ענין רבי ואנטונינוס לכאן שאין לדבר זה שייכות לשאלתה למה זה אנכי א"כ נאמר שרצה לגלות לה שאחד צדיק ואחד רשע זה אינו דהא אנטונינוס לא היה רשע ושונא ישראל כמו עשו ואדרבה אהב את רבי אהבה רבה כנודע ולהבין זאת נקדים מה שאמר בגליא רזיא וזה לשונו המרכבה היתה צריכה להיות מד' רגלים אברהם יצחק יעקב דוד ואח"כ נתחלף יוסף בדוד ויעקב עם דוד היו ראוים לצאת מיצחק ונתן לו הקב"ה עשו תחתיו והטעם כי המלאך השטן קטרג על בריאת יצחק ובזמן עקידה שניצול ממנו לפי שיצחק הוא פחד יצחק ראש לכל הדינים וכולם נכנעים תחתיו ולא רצה אותו מלאך וחיילותיו להיות משועבדים תחתיו וסוף נתרצה באמרו שיהיה לו חלק בזרעו של יצחק בבן הבכור שיצא עשו ממנו והבטיח לו הקב"ה שיהא כדבריו ונתפייס. ונ"ל שזה שאמר הכתוב אלה תולדות יצחק בן אברהם יעקב ועשו האמורים בפרשה כנזכר זה גרם שאברהם הוליד את יצחק כי אם לא היה הקב"ה מבטיח לו שיצא ממנו עשו במקום דוד לא היה אברהם הוליד את יצחק כי מדת הדין לא היה מנחת מרוב הקטרוג שיבא לעולם. והנה מעשה זו היא ממש כמעשה דרבי ואנטונינוס הביאו התוספות פרק א' בגמרא דע"ז וז"ל פעם אחת גזרה מלכות שמד שלא לימול ומלו את ר' שלח מלך בשביל רבי ואמו והחליפה אמו של רבי את רבי באנטונינוס והניקתו והראתו לפני המלך ומצאוהו ערל ופטרוהו לשלוח וכו' נשמע מזה שאם לא היה מחליף אנטונינוס במקום רבי היו בשביל זה נידונים אביו ואמו של רבי וכן הענין בחילוף דוד שהחליפו ונתנו עשו במקומו הציל את אביו יצחק ממיתה בעקידה ולפיכך כאשר ראתה רבקה שיתרוצצו הבנים בקרבה כשעוברת לפני בתי כנסיות יעקב מפרכס לצאת וכשעוברת לפני בתי עכו"ם עשו מפרכס לצאת אמרה א"כ