עמודיה שבעה קמג

לפיכך נתן לו אות שבת שצוה לשמרו וקשה למה וצ"ל משום שגם הוא שבת ממלאכת גוף המזיקין ואם כן ודאי שוגג הי' כי אני כביכול הגורם ובוודאי לבלתי הכות אותו כל מוצאו. העולה לנו מזה המוציא קרי לבטלה ועושה גוף לחיצונים הרי הוא כמחלל ועושה מלאכה בשבת וכבר נודע שהמוציא זרע לבטלה בידים נקרא רע כמ"ש ויעש ער רע בעיני ה' וז"ש אשרי אנוש יעשה זאת שומר שבת מחללו ושומר ידיו מעשות כל ר"ע דייקא ונ"ל שזה הי' הנס שלא אירע קרי לכהן גדול ביום הכיפורים כי איתא בזוהר חדש פרשת בראשית שבגן עדן עומדים הכרובים וכשעולה עד שם הנשמה אם היא ראויה ליכנס מכניסין אותה ואם לאו דוחין אותה ושורפין אותה בלהב וכנגדם היו ג"כ במקדש שני כרובים לפני ולפנים והוא דוגמת גן עדן וכשנכנס כהן גדול לשם נכנס בנשמה ולא בגוף באימה ביראה ברתת בזיע בנקיות בטהרה והכרובים עומדים שם שוערים זכה הכהן נכנס שם ויצא בשלום ואם לאו יצא אש מבין הכרובים ונשרף וימות ואם כן זה הי' הנס הגדול אחר שנכנס בנשמה והגוף נשתייר ריקן וכל כלי ריקן של אדם באים המזיקין ומתלבשין בו ומטמאין הגוף כמו קרי ושם לא נתלבשו ואעפ"כ לא אירע מעשה טומאת קרי לכה"ג ביום כיפורים והטעם כי כהן גדול מעלתו גבוה עד מאד ואפי' בגוף ריקן שלו לא היו החיצונים יכולים לשלוט כי אין להם דבק ונגיעת באלו וזה הטעם שנצטוו הכהנים שיהיו טהורים ולא יטמאו לטומאת מת ובזה מיושב המדרש הנ"ל יראת ה' טהורה ר"ל לפי שהי' אהרן ירא ה' כשנכנס לבית קדש קדשים שאז הוצרך ליכנס באימה וביראה כנ"ל ואותו שעה הי' היראה טהורה כי פרחה מצד יראה הנשמה והגוף הי' כלי ריקן ואפי' הכי לא נתלבשה בו איזה טומאה שיהא טמא בטומאת המת זה גרמה שאותו טהרה לא זו שהי' להם באותו שעה אלא גם עומדת לעד שצוה הקב"ה שלא יגע בהם טומאת מת לעולם ולכך מביא ראיה מפסוק ואתנם לו מורא ויראני ומפני שמי נחת הוא כי המורא שהי' לו באותו שעה הי' מפני הכרובים שהי' צריך להיות טהור ביותר כדי להזכיר שם המפורש ופירוש ואתנם לשון רבים שהוא על שני הכרובים שנתתי אותם שם בשביל מורא ויראני ומפני שמ"י דייקא נחת הוא שהי' מזכיר שם המפורש לפיכך נחת הוא ואם תאמר הרי כהן גדול הי' מלובש שמונה בגדים ואיך נאמר שנכנס בנשמה ולא בגוף ונ"ל שזה הי' דוגמת המת שאפי' אחר כמה שנים הוא מתראה בלבוש בתכריכים כי כח הנשמה מתפשטת דוגמת גוף כן הי' הענין גבי כהן גדול וזש"ה אחרי מות שני בני אהרן בקרבתם לפני ה' וימותו וקשה מדקאמר אחרי מות למה לי וימותו ולפי"ז הכי קאמר אותו שעה שהיו קריבים לפני ה' דהיינו לפני ולפנים היו ממש דוגמת וימותו שפרחה נשמתם מגופם

(לב) במדרש רבה פרשת בהר וזה לשונו וכי תמכרו ממכר הדא הוא דכתיב ויעשו בני ישראל ככל אשר צוה ה' את משה כן חנו לדגליהם ואהרן היכן הי' ר"י בר נחמיה אמר כיון שבא ליחסן הונו אותו ואמרו לו אתה מיחסנו עד שאתה בא ליחסנו לך ויחס את בנך אלעזר למי הוא נשוי לא לבתו של פוטיאל הה"ד ואלעזר בן אהרן לקח לו מבנות פוטיאל כיון שראה הקב"ה שהן מזלזלין בו התחיל מייחסו הה"ד פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן לפיכך הקדים הקב"ה כבודו של אהרן לכבודו של משה הה"ד ואלה תולדות אהרן ומשה משה ואהרן אין כתיב כאן אלא אהרן ומשה לפיכך משה מזהיר את ישראל וכי תמכרו ממכר לא תונו ע"כ: והנה המאמר הזה הוא מפליאה וסתרי תורה, והספיקות שבו מובנים מאליהם ואין להאריך בם ותחלה נבאר מענין הדגלים איידי דאתי לידינו נימא בהן מלתא מש"ה בפרשת במדבר איש על דגלו באותות לבית אבותם יחנו בני ישראל מנגד סביב לאהל מועד יחנו והחונים קדמה מזרחה דגל מחנה יהודה וגומר ראשונה יסעו מחנה ראובן תימנה וגו' ושנים יסעו דגל מחנה אפרים לצבאותם ימה ושלישים יסעו דגל מחנה דן צפונה וגו' לאחרונה יסעו ע"ש וקשת למה אמר יחנו בני ישראל שהרי