עמודיה שבעה קלב

שאע"פ שאינן ניכרין בפני עצמן מ"מ שם לבנה עלייהו ונוח להיות זנב לאריות ולא ראש לשועלים והנה משה הי' לומד טעם זה שהיא טובה להם לכך הלך אצל כוכבים ואמר בקשו עלי רחמים כי כשאבא לארץ ישראל ישתמשו שני מלכים בכתר אחד ואז יתאספו הכוכבים להיות בשם לבנה עצמה וטובה גדולה לכם ועל כן בקשו עלי רחמים אבל הכוכבים היו סוברים שזו היא רעה להם ועל כן אמרו עד שנבקש רחמים עליך נבקש על עצמינו, כי ע"י זה יגיע לנו רעה וזה שאמר ונמקו כל צבא השמים ולשון נמקו דייקא שהוא לשון נמס ור"ל שצריכין אנו להיות נימק ונימס להיות חלק אחד להתחבר ללבנה משא"כ עתה אנו נפרדים ושם בפני עצמו נקרא עלינו ועל כן אין לנו לבקש עליך כי עי"ז יארע לנו עתה מיד מה שמזומן להיות לנו לסוף ימים ומה שהלך אצל מזלות ג"כ מטעם זה שהמזלות הם שרי העכו"ם כנודע ואמרו רז"ל ישראל דומים ללבנה ועכו"ם לחמה מה הלבנה מושלת ביום ובלילה כן ישראל יש להם חלק בעוה"ז ובעוה"ב ומה חמה שאין מושלת אלא ביום כך אין לעכו"ם חלק אלא בעולם אחד בעוה"ז ולא בעוה"ב ואיתה בעשרה מאמרות בת"ח שאם היה משה בא לארץ ישראל היה מעביר הטומאה מן העולם שהיא להט החרב המתהפכת והיה מיד הולך לגן עדן לכלות הרע מן העולם ונודע הוא קודם שהקב"ה מסלק טומאת העכו"ם מן העולם מסלק תחילה שרן כמו שאמר יפקוד ה' על צבא מרום במרום תחילה וכו' וזה היה הוויכוח בין משה והמזלות כי משה הלך אצלם ואמר בקשו עלי רחמים כי חשב שבהתפללו עליו יגיע להם תועלת גדול כי אם יבא לארץ ישראל ישתמשו שתי מלכים בכתר אחד ויאיר החמה ג"כ בלילה ועי"ז יהיה גם להם חלק בעוה"ב כי זיל בתר טעמא למה אין להם עוה"ב משום שהעכו"ם דומי' לחמה שאין זריחתה אלא ביום ועי"ז יבטלו לעתיד גם המזלות שהם שרי העכו"ם אבל עתה כשיתפללו עליו ויאיר החמה גם בלילה ויטוהרו מטומאתם וכו' ועי"ז יהיה קיום גם לשריהם שהם המזלות וע"כ אמר בקשו עלי רחמים והשיבו הם עד שנבקש רחמים עליך נבקש רחמים על עצמינו תיכף ומיד כי אדרבה יגיע לנו מזה היזק גדול כי אם לא נתפלל עליך אפילו שלא יהיה לנו חלק בעוה"ב מ"מ כל משך זמן קיום העולם יש לנו תקומה והכתוב ונמקו וגו' יקויים באחרית הימים אבל אם נבקש עליך מיד יתקיים בנו מקרא זה כי אם תבא לארץ ישראל יעביר הקב"ה רוח טומאת העכו"ם מן העולם וקודם איבודם הקב"ה יפקוד עלינו תחילה על כן לא נבקש רחמים עליך. הלך משה אצל הרים וגבעות וכו' כי ארז"ל במדרש ויחי שבמתן תורה בא תבור וכרמל שיתן להם התירה אמר להם הקב"ה למה תרצדון הרים גבנונים כולכם נעשית עליכם עבודת אלילים ההר חמד אלהים לשבתו. סיני שלא נעשית עליו ע"א ורבים בתורה הקשו. על זה הא אמרו רז"ל הרים וגבעות אינן נאסרים משום ע"א כמ"ש בגמ' דע"א בפסוק אלהיהם על ההרים וגבעות ולי עוד קשיא שהרי אמרו חז"ל שעתיד הקב"ה להביא תבור וכרמל ולבנות עליהם בית המקדש שנא' באחרית הימים נכון יהיה הר הבית בראש ההרים ואם אסורים משום ע"א איך יבנה ח"ו עליהם אבל נראת לי שאין איסורן משום ע"א אלא לפי שנעשית שם ע"א וכל מקום שהקדושה שורה אע"פ שמסתלקת מנחת רשימה והרושם אינו מסתלק לעולם כמו שאמר האר"י בפסוק השומר אמת לעולם השומ"ר אותיות הרושם והוא אמת לעולם וכן הוא להבדיל בטומאה שמנחת רישומה ומשום רושם הטומאה לא רצה הקב"ה ליתן עליהם התורה והם עצמן אינם ע"א אבל לעתיד לבא שהקב"ה יעביר רוח טומאת העכו"ם מן העולם ויעקר וישרש אחריה שאפי' רישומה לא יהא ניכר כנודע אז יבנה בית המקדש על תבור וכרמל אפי' שנעשית עליהם עכו"ם. והנה אם הי' משה בא לארץ ישראל הי' נתקיים זה בימיו שרצה להעביר להט החרב המתהפכת כנ"ל ואיתא בגמרא דע"א למה אמרה תורה אשירה שרוף וכלה שהרי ירושה היא להם מאבותיהם ואין אדם אוסר דבר שאינו שלו אלא מדפלחו ישראל לעגל גלו אדעתייהו דניחא להו בע"א